לפני 17 שנים. יום שבת, 28 במרץ 2009 בשעה 20:54
לילה נעים ורגוע.
קבצן מדבר אל חלון של מכונית.
רק החלון מקשיב.
אני הולך בשדרה,
ומתבונן על בניין בן יותר מ-20 קומות
בנוי למחצה.
חולם לי לרגע,
שבידיי הכוח להיעלם
ולהופיע על הגג שלו.
משקיף על העיר.
פחד גבהים אין לי, איבדתי אותו בגיל 18.
מתיישב על הקצה.
הרוח, הנוף, האורות העמומים.
יפיפה.
אז, כשהגיע זמן לרדת
נעלם הכוח הזה...
ואני מוצא, שאין לי את הכוחות הנפשיים
לרדת ברגל למטה.
ההרגשה הזאת של חוסר האונים
תמיד הפחידה אותי.
אני חוזר למציאות, לשדרה,
ולחרדתי, מבין -
אני עדיין שם.