לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 16:01
על הריצפה, בעודי מנקה,
מצאתי שערה ארוכה שחורה,
חדשה.
נזכר בלילה נהדר.
מתארגן.
בכלל התכוונתי להגיע למקום אחר,
אבל בסוף הגעתי לשם.
עטוי מסיכה וחובש כובע גבוה,
לבוש שחור.
בדרך, עובר דרך חבורת בני נוער
וכולם כמובן מתלהבים או משתוללים.
ככה זה ילדים.
הוחמאתי.
שם, בין אנשים מחופשים,
נשים נעימות ואנשים מוכרים,
גלי החיבה עטפו אותי.
נעים להרגיש כך.
חום אנושי הוא מתנה,
מתנה הניתנת בזכות.
תודה לכן.
בשבוע האחרון,
הוא חזר אליי באופן קבוע.
לא ניסיתי להביאו בכוח,
ממילא איני יכול -
אבל הוא חזר.
מרוח על פניי,
מאיר אותם באור המוכר -
החיוך שלי.
