לפני 13 שנים. 27 בפברואר 2011 בשעה 20:31
הלביאה הגדולה עייפה.
היא חשה אותו כמו כאב רפאים בטבורה
כבר שנים רבות.
שניהם כל כך מותשים.
היא תאלץ לוותר על הסימביוזה
כדי שתוכל לקבלו כשלם,
לא כחלק הפועל מתוך הכרח.
הוא רוצה לשוב אליה,
לחזור אל מחוזות ילדות מנומנמים.
מספר המימדים של היקום שילש את עצמו מאז,
והכל נהיה קשה לקריאה.
באופק הרוחות שינו כיוון,
הן נושבות אל הכאוס -
אל המערבולת והסערות.
המצפן שבידו מסתובב בבלבול.
הוא מטיח אותו אל הקיר ומסובב את גבו.
"לקפוץ", הוא חושב.
אל תוך ליבה של הסופה.
