לפני 13 שנים. 27 במרץ 2011 בשעה 20:22
הייתי רוצה לשסות בך את הזאבים
ולצפות בם רודפים בך
ביער אפל, קריר ומרוחק
עת אני פוסע לאיטי ומחייך.
רואה אותם קורעים מעלייך את בגדייך,
פיסה אחר פיסה.
ואת נאבקת בהם,
נאנקת ורצה,
מביטה בי במבט ההוא,
רחוקה ממני תמיד מרחק של נגיעה.
מספיק כדי שאוכל להרגיש את בשרך
בין שיניי הרעבות לצ?י?ד,
אך רק לכמה רגעים.
כי הניצוד חייב תמיד לרוץ,
והצ?י??ד חייב תמיד לרדוף.
לנצח.
ועכשיו כשהבנתי את מהות המעגל,
נותר לי רק לחפש את הפתרון.
