לפני 10 שנים. 27 באפריל 2014 בשעה 21:03
היא נפטרה בערך לפני שנה
בגיל מתקדם, כמעט כמו בן זוגה.
היא ראתה הרבה, הרבה יותר מדי.
הוא גם - והיא תמיד השתיקה אותו.
היא הייתה פרח עם קוצים.
כל מי שהתקרב אליה נחבל.
לעולם לא אדע אם רצתה בכך או לא...
היה לה כישרון אפל כזה,
לירות חיצים ישר למטרה.
והיא הייתה מרדנית.
אפילו בערוב ימיה החליטה
לברוח עם ההליכון מבית האבות
וניסתה לתפוס טרמפ מהצומת הקרובה אליו.
אולי הורישה לי חלק ממתנות אפלות אלו.
לפעמים הם פשוט כלים יעילים
ולפעמים הם מכלים אותי מבפנים.
אבל הPH שלך ניטרלי.
כשאני טובל את רגלי במימייך,
כשאני מבריש את קוצי על עורך,
את עוטפת אותי כאילו אני רק עלי כותרת.
את מזכירה אותו קצת.
הם היו הולכים לנצח,
שלובים יד ביד לאורך הרחוב.
מילותיו האחרונות אליה היו שאלה-
"האם רבנו אי פעם?"
"לא... מעולם לא" ענתה לו.
ואז ליבו עצר.
