לילה, בר.
אני פוגש בחורה חמודה לפני סוף העולם (שהתבדה)
ואני משתמש בתכסיס מלוכלך כדי להתנשק איתה.
אחר הצהריים שמשי, פארק, אגם.
אני מצלם אותך בינות לעצים.
הצורה שלהם מצחיקה אותנו.
ערב, הדירה שלי, בטלפון.
אני אומר לך שאני רוצה
להפשיט אותך רגשית.
לילה, אשקלון, על שפת המרינה.
אנחנו מביטים באורות העיר העמומים
ואת אומרת שממש טוב לך. גם לי.
לילה, צימר בצפון.
את נראית מדהים באור הכחלחל שבחדר.
ואני מצלם תמונה אחר תמונה.
לילה, תל אביב.
אני מתקין את הריהוט הראשון בדירה ריקה.
שלושה שולחנות שחורים מאיקאה.
ערב, בדירה שלנו.
את בוכה שאת לא מוכנה למבחן מחר ושתיכשלי.
אני מעודד אותך ואת נרגעת – ובסוף מקבלת ציון גבוה.
לילה, שדרות ההשכלה.
זה מרגיש הסוף, והדמעות שלך זולגות לי על הזרוע. שורפות בנשמה.
את אומרת שאני חלק מהתודעה שלך – ואני מרגיש שמשהו נמס.
שעה לא ידועה, לד כחול.
את אומרת שאת חושבת
שהיית מוכנה לחיות את חייך לצידי.
צהריים, כלביה ברחובות.
אנחנו מחליטים להוציא יצור שחור וגדול מהמכלאות,
כדי שיהיה חלק מהחיים שלנו. בחירה טובה.
שתיים בלילה, חדר מדרגות.
אני מנקה אחרי הקטסטרופה,
וקצת מעלה ספקות בקשר לבחירה.
לילה, הדשא הגדול.
אני את והכלב מתרוצצים בדשא.
חלום שהתגשם.
לילה, את במיטה.
"אתה תחבק אותי כשתבוא לישון?"
"יכול להיות..."
"יכול להיות זה כן!"
שעה לא ידועה,
אני אומר לך שאני אוהב אותך
מאד.
ערב, בדירה שלנו. מסך שחור מאחורה.
בתור דוגמנית פינאפ מנוסה, את שולטת בהבעה וביציבה
והתמונות יוצאות מדהימות.
אחר צהריים על גג מגדלי אור, תל אביב.
הרוחות נושבות בכיוון הנכון ואני צופה לאופק
ומדמיין את עצמי ביחד איתך.
לילה, מסיבה.
אנשים רוקדים בשחור ומוזיקה אפילה.
אני נושך בצווארך ואת אוהבת את זה.
אחר הצהריים, רמת גן.
ההחלטה כבר התקבלה,
אני קונה.
הלילה. במרינה, אשקלון.
אני מציע,
ואחרי דקות של הלם, את אומרת כן.
