תהיות ופעיות

אני תיבת תהודה.
כל הקשה על הדפנות שלי גוררת הגברת עוצמה.
כל הרעדה של מיתר גורמת לצליל טורדני לזמזם ולזמזם ולזמזם.

שמישהו כבר יניח עליו אצבע יציבה ובוטחת.
שיידום.
שהשקט יחזור.

~

אני כלואה באקווריום.
מים גועשים. גלים מאיימים להגיע עד לסף, להטביע אל תוכם את מעט החמצן שעוד יש.
מערבולות, ותנועה רנדומלית, ואין זרימה, ואין מוצא.
רק חרדה איומה ממה שיהיה כשכל זה יפגוש את קנה הנשימה שלי. לרינגוספאזם.

שמישהו ינפץ את הזכוכית.
שהמים האלו יוכלו למצוא את הערוץ שלהם.
ואז אני אוכל לנשום.
בבת אחת, להכניס חמצן אל הריאות המיוסרות שלי.
בלי לפחד.

ולבכות.
ולבכות.
ולבכות.