אני והיא
שנים ביחד שום דבר לא הפריד
אני זוכרת שהיה ויכוח בינה לבין משה
וואו לפני שנים..
וזה היה כשהתחלנו לצאת
וגרנו ביחד
הוא אמר לי
מה אני ככה וככה לא מוכן שהיא תבוא שוב
ואני עניתי לו באדישות
שאני באה ככה,עסקת חבילה.
וגם שאם נתחתן זה כאילו התחתן איתה גם
ושזו בעיה של שניהם שהם לא מסתדרים
ואין לי כוונה להתערב.
גם לה אמרתי את זה
המצחיק הוא שהיא בכל פעם שהיה לה בן זוג,היא הייתה אומרת לו
"הלן קשה לעיכול,תתמודד! אין ברירה תכיר ותאהב,גם בכוח"
היום היא ומשה החברים הכי טובים.
כי מי יכול על חברות של שנים?
אף פעם לא באמת רבנו במשך 20 שנה
פעם אחת ויחידה רבנו פיצוצים
ושנינו חתולות רחוב אכזריות
לרוב,היו ויכוחים
ואז קצר של יומיים
ואחת מאיתנו בכל פעם
הייתה כותבת יאללה באה מסעדה
או איזה בר או סתם לשבת..
ואז,צוחקות על כמה מפגרות אנחנו שבכלל התכווחנו
אף פעם לא היה לי אגו אליה
ובטח שלא לה אליי
החברות הזו תמיד נשמרה ותמיד הייתה המקום הבטוח ביותר לשנינו
ועכשיו ..משהו קורה
היא התרחקה,בסדר היה לי משבר
נגמר
היא יודעת.. אבל חושבת שזה נמשך
ויתר על המידה
אני לא יודעת על אם בכלל מדובר על אותו קטע
לדעתי היא חושבת על משהו אחר
שמזמן עבר חלף לו
היא טוענת
כי בכל פעם שאנחנו מדברות אני עצבנית הפוכה מרירה
ודווקא ההפך הוא הנכון
(אבל תנסי להסביר-היא תתקרר ונדבר)
אולי היא שכחה כמה אני צינית ?
אולי היא חושבת שמשהו בי שונה
מאז תחילת הלחימה וכל מה שקרה בתוכה?
מה, השתנתי? עד כדי כך?
בסדר עברתי טראומה יש קצת פחדים
ממחבלים, ממקומות פתוחים, בכל זאת.
אבל לא מסתגרת
להפך יוצאת מבלה הולכת חוזרת קונה
אפילו יושבת בים מדי פעם
..כמעט כל יום
בלילות הייתי יוצאת
ועדיין כשיש הזדמנות.
ולא מעט...
מה שבהתחלה לא יכולתי ובואו בצדק רב
אבל לאט לאט
למדתי
משהו בי השתנה?
במה שאני לא מודעת אליו?
(לדעתי הקשב החמיר,שמה לב לכל מה שזז לי בזווית של העין,וגם מה שלא זז)
מצד שני אנשים משתנים בהתאם למה שהם עוברים לא?
ואני לא מדברת על אהבה נכזבת וכל הבולשיט הזה,זה תמיד קורה ועובר מהר מאד
גם היא שונה לי קצת...
מקבלת
כולם שונים מאז 7/10 לא?
אבל החיים ממשיכים...
לא?
