בתקופה די עמוסה,
אבל בכייף כזה,באמת.
לוקחת כל מיני משימות קטנות וגדולות,עצומות
ומסיימת תהליכים מאד קשים,
לאט לאט.
יש פה ושם,שכמו קוץ בתחת לא יתנו מנוח
#חסרי חשיבות#
האמת אני די בסדר
לא שיא הפריחה,אבל בשלבים של.
של ניסיונות לפרוח.
כי מיצינו את שלב הדיכאון
והאלכוהול,
כן שותה מדי פעם, אבל כבר לא באובססיביות כמו בשנה האחרונה שהייתה אובר אובר אקסטרים בשבילי
מודה, שכמעט ונכנעתי.
היום,אני בתהליך,
בשלבי סיום של תהליכים שהתחלתי.
ובשלבי התחלה של תהליכים שאני צריכה להמשיך
כדי לחיות בשלום ובטוב עם עצמי.
יש הצלחות קטנות,וגדולות
ויש נצחונות! 🏆🏆
לפעמים אני מרגישה, שאם לא השנה הזו,
בכלל לא הייתי מעיזה לגשת אל כל הדבר הזה
שלהתמודד, של להבין שאני צריכה שינוי
זה לא משהו חברתי/משפחתי
זה משהו ביני לבין עצמי
שכן,הייתי צריכה את הפיצוץ לפנים כדי להבין
שאני לא באמת חיה כפי שרציתי,
נכון כעסתי שנאמר לי שטיפול היה עוזר לי.
אבל כן עם מחשבה עצמית הלכתי על זה.
(אני רק בהתחלה של זה,לא יודעת כמה זה אפקטיבי בכלל..)
טריגר? בסדר,ביגדיל (חיה על טריגרים)
לצאת משם נסערת? עצבנית?
60% מהזמן שלי אני עצבנית,
ונסערת וסוערת🤪
טרם הגעתי לשלבים האלה
אבל זה לא רק, שינוי תדמית ליותר טוב
שינוי התנהגותי שלי עם עצמי.
מופרעת לא מול כל אחד.
שינוי חברתי, שזה כבר אוחח נמאס ומאוס
ניתוקי קשרים לא יעילים ומכבידים
די מספיק.
היה שווה?
הכל?
הכל???
