היום האור שלי כבה
מחר אדליק נר נשמה
לכבודו לזכרו
של האדם שגידל אותי
שהיה כאבא בשבילי
שלימד אותי כלכך הרבה
שאהב אותי יותר מאבא שלי
שהציל אותי כשהייתי קטנה
מאלימות מאונס ממה לא..
היום כבה אורי
היום אני זוכרת שהכל,הכל זמני
כלכך פחדתי לספר לך שאני עוזבת את העיר
בעוד חודשיים,אמרתי פשוט אעלם
כדי שלא תעצב
שלא תרגיש שנטשתי אותך
אתה מבוגר אתה רגיש אדם כלכך טוב
אני זוכרת איך שמחת שחזרתי לרמלה
אני זוכרת איך אהבת את הילדים שלי
את הגדול במיוחד,הרי יש לך עבר
יש לך גם בן מיוחד
אני זוכרת את העיניים שלך שהבנת שאני
גרה בבניין שלך
אני זוכרת איך כל בוקר בבוקרו
הייתי רואה אותך חוזר מבית הכנסת
ומדבר איתי על התפילות ועל הדת..
לא באמת זה עניין אותי וידעת
אבל המשכת בתקווה שזה ידליק בי משהו
והמשכת כי לא היה מי שעוד יקשיב לך
אני זוכרת גם איך.. איך אותו יום ראיתי את דודה הולכת עם שקים של מכולת של קניות המון מלא
זה היה לפני חג כלשהו וקפצתי לעזור
וכשראית אותי במדרגות אמרת לי
"חינכו אותך טוב אה הלן.."
נתתי לך נשיקה וחיבוק 'ברור אבא יקר חינכת אותי טוב" וצחקת והמשכנו בדרכנו..
לפני שעה קבלתי הבשורה המרה
שקיבלת דום לב.. אתמול בערב
מצאו אותך.. אני קצת בהלם
אני יודעת שחיכית למוות שלך
אני יודעת שהיית בודד
לא היה לי לב לספר לך שאני עוזבת
את רמלה עוד חודשיעם..
תמיד כשראיתי אותך אמרתי שהכל בסדר
אבל..בתוכי נשרפתי
וידעתי שהסוף קרב ובא..
בסוף אתה עזבת אותי בלי להגיד מילה..
אולי זה מגיע לי..
אתגעגע כלכך
אדליק נר נשמה שבועי ממחר מיום הלוויה
אתגעגע אתגעגע כלכך אבא.. דוד,, חבר
סבא.. (של הילדים שלי)
כבה האור שלי
נדלק האור שלך..
