בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"זה הכל בראש שלך..."

לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 17:12

הגענו כנראה לסביבת ביתה משום שאז הורתה לי להחזיר את הזין לתחתון וללבוש חזרה את המכנסיים.
"אני יוצאת ואתה מקפיד להיות כל הזמן שני מטרים מאחוריי, ברור?"
"כן המלכה"
היא יצאה לאיטה מהרכב. יצאתי בעקבותיה מקפיד ללכת שני מטר מאחוריה.
זו הייתה הזדמנות מצויינת להביט בגופה, מה שלא התאפשר לי במהלך הנסיעה.
היא הייתה נמוכה במקצת, שמנמונת משהו. לבשה חצאית ונעלי עקב. שיערה ארוך התנפנף לו ברוח.
אהבתי את מראה ששידר המון סקס ועוצמה, את הליכתה הזקופה, הבוטחת.
היא נבלעה בחדר מדרגות ואני בעקבותיה.
"סגור את הדלת מאחוריך" אמרה לי בעודנו עולים במדרגות.
נכנסתי וסגרתי את הדלת מאחורי.
במשך כמה שניות סקרתי את הדירה בעיניי כשפתאום הסתובבה וצעקה "תתפשט טמבל!"
"תשפיל מבט תוך כדי!".
התחלתי להסיר את בגדיי.
"להבא תלמד, עבד, מרגע חציית סף הבית הזה אתה נפטר מיד מבגדיך"
"אתה תמיד חשוף ושקוף כאן. כל כולך. אינך זקוק עוד לשום כסות. מובן?"
"כן המלכה" עמדתי מבוייש וערום מולה משפיל מבט לרצפה.
"על ארבע, כלב!" ציוותה.
ירדתי על ארבע.
היא שלפה צעיף שחור, כרכה אותו סביב עיניי וקשרה אותו מאחורי ראשי.
"אני הולכת להשתין, עבד. ואתה מנגב לי בסיום. תמצא את הדרך על פי הריח, כלב!"
התחלתי לזחול על ארבע בעקבותיה. היא הייתה מהירה ממני.
גיששתי בידיי משתדל שלא להתנגש באיזה קיר, מקשיב לקול זרם השתן שלה
מפלס את דרכי כעיוור בחשיכה בכיוון צליל הזרימה.
"יפה, עלוב. הגעת" שמעתי את קולה לידי.
"תתכונן. הוצא לשון!"
חשתי בה קרבה אליי. היא תפסה בראשי והטתה אותו לאחור.
"ככה טוב, כלב"
הרגשתי כוס חם נצמד לפי. הכוס של המלכה.
"נקה, עבד! נקה היטב"
ליקקתי בלשוני את הכוס הרטוב. באופן מפתיע לא חשתי בכל טעם חריג.
"כן, יפה עבד, כל טיפה"
"כעת בלע את רוקך" הורתה והרחיקה את הכוס מפניי.
"חזור על עקבותיך לסלון והשאר את פניך רטובים".


"עמדת יפה במשימה" אמרה כשחזרה לבסוף.
"אתה מתחיל למצוא חן בעיניי" הוסיפה.
"תודה המלכה" עניתי בסיפוק "אני שמח לשמוע זאת".
"כהערכה להשתדלותך אתה יכול להסיר את כיסוי העיניים"
הסרתי אותו והבטתי בה יושבת על כורסא משכלת רגליים מולי.
"הרשיתי לך להסיר את הכיסוי. לא הרשיתי לך להביט בי, זבל!" צעקה עליי.
"סליחה המלכה" התנצלתי.
"תסתובב" ציוותה.
הסתובבתי כשהישבן שלי מולה
"תרכין ראש. עד לרצפה. פסק רגליים."
עשיתי כמצוותה.
"הרשיתי לך להביט בי?" שאלה בשקט.
"לא המלכה" עניתי.
"עליך להיענש. אתה בחור פיקח ואתה בטח מבין זאת לבד. נכון עבד?"
"כן המלכה" רעד קולי.
"כן מה?" רעם קולה.
"כן המלכה מגיע לעבד שלך להיענש על שהסתכל בך ללא רשות" עניתי מיד בהכנעה.
"זה ייקרה במהלך 2 הדקות הבאות. לא תדע מתי בדיוק" אמרה
"וזה הולך לכאוב" הוסיפה בהנאה גלויה.
נשארתי כך רוכן על ארבע כשהתחת שלי מורם ומופנה אליה, רגליי מפוסקות וראשי קבור ברצפה בין ידיי.
השתרר שקט מקפיא.
פחדתי נורא. חששתי מהלא צפוי. איני עומד בכאב חריג. "מה הולך לקרות, אלוהים?".
הזמן נראה שעמד מלכת. היא משכה את הזמן נותנת לפחד הפנימי לגבור עוד ועוד,
מחכה לראות מתי יתחיל גופי לרעוד ממאמץ הכריעה הלא נוחה הזו בצפייה לעונשי.
לפתע כאב חד באשכיי. היא סטרה בידה מאחור על שק האשכים התלוי שלי.
התקפלתי מכאב ונשכבתי על הצד נאנק ומתפתל מכאב.
"זה לא היה חזק" אמרה לי.
"בעיקר נבהלת" הוסיפה.
"אבל זה ילמד אותך לקח להבא".
"אני נכנסת להתקלח"
"כשתגמור להתפתל כאן, כנס לחדר האמבטיה במבט מושפל. אני זקוקה לקולב"
הביצים נורא כאבו לי. אני רגיש לכל מכה קטנה בביצים. הכאב הלך והתפשט לבטן התחתונה.
זכרתי שתמיד המורה לספורט אמר שצריך לנשום עמוק. שזה מקל על הכאב.
הזין היה מדולדל לגמרי. העונש הקשה והכאב בעקבותיו העלימו לגמרי כל ריגוש מיני.
זכרתי את הוראתה האחרונה. לגשת לאמבטיה.... קולב... מה קולב?
התביישתי להיכנס כך לאמבטיה מולה בזין קטן ומדולדל, אך הוראה הייתה חזקה מכל מחשבה שכזו.
עמדתי ליד הדלת ונשמתי עמוקות מסלק שיירי כאב אחרונים מאזור הביצים.
"אני עומד לראות אותה ערומה כעת?" הרהרתי.
"במבט מושפל" נזכרתי. לעזאזל.
פתחתי את הדלת ונכנסתי במבט קבור ברצפה לחדר שהיה אפוף אדים.
"אני שמחה לראות שהתאוששת" אמרה.
"דאגתי לך" הוסיפה.
"תודה המלכה" עניתי.
"תעמיד את הזין" הורתה לי ביובש.
"לידי, הזין שלך תמיד עומד" הדגישה.
התחלתי לשפשף את הזין. הדבר שהכי רציתי בעולם זה להרים את המבט ולזכות
לראות את המלכה הנערצה במלוא עירומה. אסור היה לי הדבר.
"יש בזה משהו מגרה" סיכמתי עם עצמי.
הזין הגיב יפה לגירוי והחל להזדקף.
"יפה עבד. הסתובב לקיר!"
"יש שם מגבת. קח אותה ותלה אותה על הזין שלך."
לקחתי את המגבת ותליתי אותה על הזין שעמד כבר במלא זקפתו.
"הסתובב. בראש מורכן, זבל!"
"יפה!" שיבחה אותי.
"מה אתה?" שאלה בהתרסה.
"עבד" עניתי.
"עבד זה ברור. מה כרגע?"
"הקולב שלך, המלכה" עניתי בהברקה של רגע.
"יפה מתוק. תשובה יפה".
"תיפקדת יפה עד עתה. מגיע לך פרס, עבד"
"אני יוצאת כעת מהאמבטיה ואתה זוכה לנגב אותי. כן?"
"כן. תודה המלכה" עניתי.
היא פסעה החוצה מהאמבטיה. ראיתי בתחילה את רגליה קרבות ואז הושיטה יד ולקחה את
המגבת מעל גבי הזין שלי.
"על ארבע, כלב, מיד!"
ירדתי על ארבע למול רגליה.
"שם מקומך! כמעט תמיד."
"שימשת כקולב וזה נגמר, אתה שוב כלב. ברור?"
"כן המלכה" עניתי.
היא נגבה את חלק גופה העליון וזרקה לי את המגבת.
"המשך" והושיטה לי רגל.
"מלמטה למעלה. לאט לאט. לא מהר"
התחלתי מנגב את כפות רגליה בעדינות לוחץ וסופג את טיפות המים.
כך רגל רגל עולה לאיטי תוך כדי ניגוב לעבר ירכיה. אני נרגש.
עוד רגע ואהיה מול הכוס שלה, זה שקודם יצא לי לטעום מקרוב אך לא לראות.
"אני יודעת על מה אתה חושב, עבד עלוב"
"זה בסדר. זה מגיע לך בזכות."
"היישר מבט" אמרה לי לפתע כשהייתי בערך בגובה ערוותה.
מצאתי את עצמי סנטימטרים ספורים מהכוס של המלכה.
"הבט היטב, עבד, נשום נשימות עמוקות. הרח אותו, את המקום הקדוש לך!"
משולש יפה וקטן של שיער שחור עיטר את גבעת ונוס.
שפתיים חלקות ורודות ומגולחות היו מתחת לה.
"הסתכל היטב ומקרוב, עבד" לחשה לי.
היא קירבה זוג אצבעות ופישקה את שפתי הכוס.
דגדגנה התגלה במלא תפארתו. יכולתי להבחין ברטיבות שהחלה לבצבץ בין קפלי החור המדהים הזה.
"נשק, עבד, נשק. סגוד לכוס הקדוש שלך" אמרה.
קירבתי את פי נושם מלא ריאותיי מהריח המשכר. שפתיי נצמדו לשפתיה
ולשוני טיילה על פני הדגדגן הנפוח.
"יפה כלב, לקק" הורתה לי, פיסקה עוד את רגליה ודחפה את ראשי עמוק אל בין רגליה.
כעת השתמשה כבר בשתי ידיה, תופסת בחוזקה את ראשי המוטה ובועלת את פי בפראות.
"עמוק, זבל, עמוק"
"ענג את מלכתך, ענג!" צרחה.
נעצתי את לשוני עמוק ככל האפשר, לגמתי את מיציה שניגרו את תוך פי.
"כן, כלב, כן" צעקה והחלה לרטוט מעליי.
"שתה הכל! הכל! עבד!"
היא גמרה ארוכות לתוך פי נרגעת אט אט מהאורגזמה שאחזה בה.
"היית טוב עבד, פשוט טוב" נאנחה.
חשתי הכי גאה בעולם. סיפקתי לראשונה את המלכה.

כ'ץ​(נשלט) - יפה יפה אחלה טרילוגיה:)
אם תמשיך ככה נוסיף אותך לבלוגים מועדפים:)
לפני 17 שנים
עבדך הכנוע​(נשלט) - תודה על המחמאה והתגובה הראשונה אי פעם!!!
תמיד אזכור אותך :-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י