"זה הכל בראש שלך..."

"תשמח עבד, הגיעה שעתך" היא כתבה לי.
"ביום ד' תזכה לראשונה לחוות את נוכחותי ולהסיע אותי לביתי".
"בשעה XX בדיוק תהיה בצומת xxxx עם אורות מהבהבים, המתן לי ככל שתידרש!"
"בשמחה המלכה" עניתי לה מיד.
מיהרתי לבטל ישיבה שהתנגשה עם הזמן שציינה על מנת להתפנות כל כולי לפגישה המרגשת הזו.
"מתחת למכנס תלבש, החל מאותו בוקר, תחתון נשי כלשהו!" הגיעה הוראה נוספת.
ידעה לעשות זאת בטיימינג מושלם. ידעה להוסיף זאת דקות ארוכות לאחר ההודעה הקודמת.
כאילו צפתה את מקסימום הריגוש.... ולאחריו עוד קצת.
"מה עוד צפוי לי....." הרהרתי, חושב מהיכן לכל הרוחות אשיג תחתון נשי וכמה קינקי ומשפיל
יהיה ללבוש אותו כל היום.

יום רביעי, לפנות ערב, אני בצומת, אורות מהבהבים, תחתון נשי מתחת ולב מאיים להתפוצץ.
רבע שעה של המתנה נדמית כנצח.
אני יוצא מהרכב ממהר לפתוח לה את הדלת. עינינו נפגשות לראשונה.
יש מבט משועשע בעיניה. אין ספק שהיא נהנית מהסיטואציה.
"מרגע זה אתה מביט ישר קדימה, למראות הצד במידת הצורך ואף פעם לא מישיר אליי מבט.
ברור עבד?" אמרה משהתיישבתי.
"ברור, המלכה" עניתי.
"ועוד משהו, עבדון עלוב, אתה לא פוצה פה ללא רשותי".
"אתה עונה רק אם נשאלת שאלה, אף הגה מלבד זאת!"
אנו נוסעים בשקט לכיוון ביתה. אני מסוגל לחוש במבטה הסוקר אותי.
נבוך מעט מעצם המעמד, נרגש מנוכחותה הכל כך קרובה ומהאיסור להביט בה.
אני נזכר בתחתונים הנשיים שאני לובש וחושב על כך שבעצם רק היא יודעת על כך.
כאילו קראה את מחשבותיי, מתוך השקט שמעתי את קולה: "איך את מרגישה, זונה שלי, בתחתונים שלך?"
חשבתי שאני מת. "איך היא ידעה?", "איך ידעה שזה מה שחולף בראשי באותו רגע?"
"מושפל המלכה" עניתי.
"עצור בצד" הורתה לי.
"כנראה שלא מספיק מושפל" הוסיפה.
"הטה את הכסא לאחור".
עשיתי כמצוותה.
"הפשל את המכנסיים. אני רוצה לראות את הזונה שלי בלבוש הסקסי שלה".
הבטתי בה כלא מאמין. "כאן?" "באמצע הרחוב בסמוך למדרכה?"
הסטירה לא איחרה לבוא
"הרשיתי לך להביט בי, זבל?"
"סליחה המלכה" התנצלתי כשלחיי בוערת מהסטירה.
פתחתי את כפתור המכנסיים והפשלתי אותם מקווה שאף אחד לא מבחין.
"תסיר אותם לגמרי!" ציוותה.
המעמד היה משפיל למדי.
אמצע רחוב סואן. ואני, אמנם ברכב, אך בתחתונים נשיים שבקושי מכסים על מערומיי מול
עיניה הבוחנות של מישהי שזה עתה פגשתי. אבל היה גם משהוא נורא מחרמן בסיטואציה הזו.

"המשך לנסוע" הורתה בשקט.
בצדודית עיניי הבחנתי בה לוטשת מבט לעבר תחתוניי.
מרוב התרגשות ומבוכה לא עמד לי.
"יפה לך התחתון הזה, זונה שלי" אמרה.
"זה כל הזין העלוב שלך?" שאלה.
"אני מתרגש נורא המלכה" עניתי.
"אני יודעת, שים לב איך אתה נוסע. אתה בטח לא רוצה לצאת להחליף פרטים בלבושך הנוכחי" גיחכה.
"אני דווקא חושבת שאת תהיי זונה טובה" אמרה ורכנה לעברי, נשענת בידה האחת על משענת מושבי.
ידה השניה הושטה ולפתה את הזין והביצים שלי.
בתחילה מיששה את החבילה, בוחנת את תכולתה
"מסופר קצוץ, כמו שאני אוהבת"
ידה החלה להתהדק על הזין והביצים שלי. חשתי כיצד עוצמת הלחיצה גוברת מרגע לרגע.
"תתרכז בנסיעה, עבד!" אמרה והגבירה את הלחץ עוד.
"ככה טוב, כלב" אמרה כשהרגישה בזין המזדקף שלי.
"חששתי לרגע...אתה יודע... בגילך המתקדם..." צחקה.
הלחץ גבר וכאב החל מתפשט באשכיי.
"תתרכז בנסיעה, זבל!"
הכאב הלך וגבר.
"כואב לי המלכה, לא יכול".
"תודה לי, עבד עלוב, תודה לי!" לחשה.
"תודה המלכה, תודה" נאנקתי, עושה מאמץ עילאי להתרכז בנהיגה.
"תודה על מה, זבל? תודה שמה?" היא סיננה.
"תודה שאת מכאיבה לי המלכה" עניתי מיוסר.
"יפה זונה שלי" היא חייכה והרפתה לבסוף מביציי הדואבות.
היא הסיטה את התחתון וחשפה את הזין שעמד במלוא זקפתו כעת.
"תמשיך לנסוע כך" הורתה והשאירה את הזין מחוץ לתחתון.