"זה הכל בראש שלך..."

"חשוב שתדע ותפנים" הוסיפה.
"יש לי עבד קבוע, איתו אני חיה. אתה, בניגוד אליו, לא תזכה לראות אותי אף פעם, לא לחוש אותי לעולם, מקסימום תזכה לשמוע את קולי בטלפון, אבל הרוב - כאן במסנג'ר".
זה היה מאכזב משהו. לדעת שההליכה הזו חסומה איכשהו ולא תחרוג מהמימד הוירטואלי.
מזה כמה שבועות שהיא שולטת בי במסנג'ר.
אין לי מושג מה מראה ומה דמותה. היא, מצידה, דואגת להשפילני בכל הזדמנות.
היא קוראת לי זונה. הזונה עופרה בשבילה.
רק שם מולה אני נותן דרור לתחושות שלי, נפתח, מפסק, נועץ ובעיקר מושפל ומתאפק. הכל על פי גחמותיה.
האמת שדי הופתעתי כשבישרה לי שעלי להימצא ביום מסויים ובשעה מסויימת בחדר בצימר שאותו עליי להזמין מראש.
"אל תשאל שאלות, רק בצע את המוטל עליך" חתכה אותי.
"בעשר בבוקר בדיוק אתה מגיע לחדר, לא נועל את הדלת, נכנס לשירותים עם הפון הנייד, מתפשט כליל ושם כיסוי שחור ואטום על העיניים"
"ההמשך על פי הוראותיי בנייד" – הדגישה.
"גם אם תשמע דלת נפתחת וצעדים בחדר, אתה לא זז וממתין להוראה ממני. ברור, זונה שלי?"
"כן, גבירתי" אני עונה מרוגש.

היום המסויים הגיע. הלב מאיים להיפקע מהתרגשות. הכל לא ידוע ולא ברור.
עשר בדיוק ואני בשירותים עם דלת סגורה, מתפשט במהירות וכורך צעיף שחור סביב עיניי.
הדקות שעוברות נדמות כנצח. שקט מוחלט, רק הלב הולם בחזה והדם פועם בעורקים. מנסה להרגיע את עצמי.
קול של דלת נפתחת נשמע ואחר כך צעדים בחדר. רעש צרור מפתחות ואחר כך עוד מספר רעשים לא מזוהים.
כעת שוב השתרר שקט.
שוב הדקות חולפות להן בעצלתיים. המתנה מתוחה.
צלצול הנייד שלי מקפיץ אותי ממקומי. הצלצול הוא הצלצול שלה. זה שיוחד לה על פי דרישתה. אך ורק לה.
"כן גבירתי" אני עונה.
"הכיסוי יושב טוב?" היא שואלת.
"כן גבירתי"
"פתח את הדלת והכנס לאט לאט לחדר, שים לב לא להיתקל בדבר. גשש אחר המיטה ושב עליה. תמתין כך!"
"שאלות?"
"לא גבירתי" עניתי.
"זוז" ניתקה.

יושב על המיטה וממתין כהוראתה.
אני חש שעוד אדם נמצא בחדר. אני יכול לשמוע את נשימותיו.
אין לי מושג מי הוא, מי היא אולי. האם גם הוא/היא קשור/ת עיניים? מי מביט בי כך ערום כולי?
שוב קול של דלת נפתחת. שוב צעדים. הפעם אני מזהה קול עקבים. אבל לא רק. הדלת נסגרת ורעש נעילת מפתח לאחר מכן. שוב שקט.
המתח בשיאו. אפשר להישתגע. מי עוד בחדר? מי צופה בי? מי הם האנשים הללו? היא? ייתכן? הרי הדגישה וירטואליה בלבד.

"אתם מקסימים" שמעתי לפתע את קולה הצעיר, נדמה שמלא סיפוק מאי פעם.
"אתם פשוט זונות מקסימות כך איך שאתן נראות".

"פתחו את הפה, לשון החוצה" ציוותה
כדור קטן הונח על לשוני המושטת.
"הושיטו יד לכוס המים"
"לבלוע!"
שניה של היסוס חלפה במוחי.
סמכתי עליה. בלעתי את הכדור ושתיתי.
"יפה זונות שלי, זה יעמיד לכן את הזין בשלוש השעות הקרובות"
"אני חייבת לדאוג להכל. השואו חייב לדפוק כמו שעון." – הוסיפה.

"אמנם זונות מקסימות אבל משהו בתנוחה לא מסתדר לי" אמרה בציניות.
"הזונה עופרה, על ארבע על גבי המיטה, מייד!" הרעימה.
"ולפסק רגליים, כיאה לזונה שכמותך".
התהפכתי מיד, עליתי על המיטה ופיסקתי את רגליי.
"גם את, הזונה גילה" ירתה
"למה את מחכה?"
המיטה זעה ומישהו לידי כנראה גם עבר לתנוחת ארבע.
אינסוף מחשבות ואפשרויות רצו בראשי. היא הזכירה באמת זונות נוספות שהיא מחזיקה לצורך שעשוע.
מה היא מתכננת? רק לא מגע עם גבר התפללתי.

"טוב, תקשיבו היטב, זונות מתוקות שלי"
"די נמאס לי מהמסנג'ר והטלפונים, חשבתי מדוע שלא אשתעשע בכם במציאות"
"אל תשמחו, זונות עלובות, גם כאן לא תזכו לחוש או לראות אותי"
"אבי, העבד המתוק שלי, כאן. אני המורה והוא המבצע"
"בחרתי בזיווג של שניכם כי אתן זונות דומות למדי, גם בגיל, גם במראה החיצוני, גם בקינקיות שלכם, אני יודעת שמאוד אהנה לראות אתכן, הפעם לא דרך מצלמה ארורה" – צחקה בסיפוק.

"קשור להם את הביצים" ציוותה על אבי.
יד גברית בוטחת חפנה את שק האשכים שלי, מותחת אותם כלפי מטה, מפרידה אותם מהזין.
חבל דק או שרוך נכרך מספר כריכות בחוזקה, דוחק את הביצים לשארית השק.

"ככה הרבה יותר טוב" אמרה.
"זה יזכיר לכל אחת מכן מהי"
"כעת שימו לב, זונות, אבי מיד יפעיל לחץ מתגבר במקביל על הביצים שלכם. הראשון שיצייץ יהיה הנקבה"
שוב היד הבוטחת. חופנת את ביצי. אני חש בלחץ ההולך וגובר. הכאב מתחיל להיות חד.
אני נושך את שפתי כדי לעמוד בכאב ולא לפלוט ולו אנחה. רק לא להיות הנקבה.
הכאב פשוט בלתי נסבל. אני על סף שבירה כשפתאום אני שומע יבבה גברית משמאלי.
הלחץ נפסק, אך הכאב נשאר.
אני נושם לרווחה, מנסה לנשום עמוק ולהרגיע את הכאב שהחל להתפשט לבטן.
"כך צפיתי, אין הפתעות מסתבר" הפטירה.
"הזונה עופרה תזיין אם כך את הזונה גילה".
"אגב, זונות שלי, תנוח דעתכן, הכל מצולם ומתועד, חה חה" צחקה בארסיות מכוונת.
"תעמיד את הזין, כלב" צעקה עליי.
"איך אתה בדיוק מתכוון לזיין עם זין נפול כזה?"
שלחתי את ידי אחורה והתחלתי משפשף את הזין במרץ. קולה הסמכותי מהדהד בראשי, גורם לזין להזדקף.
הכדור כנראה שהחל להשפיע. חשתי בזיקפה חזקה מתמיד.
"יפה זונה" עודדה אותי.
יד גברית אחזה לפתע בזין שלי, מגרשת משם את ידי המשפשפת. ומלבישה קונדום לאורכו.
יכולתי לשמוע צליל של כפפת גומי נמתחת ומיד אחר כך נוזל שמנוני הנלחץ מתוך מיכל.
"הזונה גילה מעולם לא נטחנה בתחת ע"י גבר, בדיוק כמוך, עופרה"
"אבי, למזלה, מכין אותה"
משמאלי שמעתי אנחות.
"תסתמי! אף ציוץ!" הורתה לו גבירתנו.
"שלוש אצבעות אבי. זה יספיק." הורתה.
קול מצלמה ופלאש נשמע.

"בוא אבי. סיימת איתן. אתה כנראה לא ממש תראה את המופע, חה חה"
"רק שכל הסיטואציה תשב היטב בראשכן, זונות, אני יושבת לי על כורסא, מביטה בכן, פשוקת רגליים, אם זה נורא חשוב לכן לדעת. הכלב אבי, על ארבע מולי, זוכה כעת לטעום ממיצי הכוס שלי."

"קדימה, זונות שלי, תתחילו. הזונה עופרה, גשי לעבודה"
שלחתי יד שמאל הצידה, מתחתי אותה ונגעתי לראשונה בגופו של זה שלצידי. הוא נרעד.
ניסיתי להעריך נכונה היכן אנו ביחס למרכז המיטה.
נעתי תוך כדי גישוש והתמקמתי מול אחוריו של גיל. פיסקתי מעט את רגליו על מנת להביא את חור התחת שלו מול הזין שלי. כיוונתי בידי והתחלתי מחדיר את הזין לתוכו.
כל העת נאבקתי במחשבות. לא. אני לא מזיין גבר. זו בחורה שכורעת על ארבע עם התחת מולי. מה ההבדל? שכנעתי את עצמי.
גיל נאנק. לקחתי מעט אחורה. נותן לו להרגע מעט ונעצתי שוב, הפעם עמוק יותר. חור התחת שלו היה שמנוני מההכנה הטובה של אבי. נעצתי עמוק יותר והזין נבלע כמעט כולו בחור התחת של גיל.
"לזיין" שמעתי אותה צועקת.
משכתי את הזין לאחור ושוב חדרתי, הפעם בחוזקה פנימה עד סוף הזין.
בתנועות אגן מתגברות החלתי לשלוף את הזין ולנעוץ אותו שוב, יכולתי לשמוע את גיל נאנח. נדמה לי שהיו אלה אנחות של הנאה.
"זה יפה, זה מדהים, אין לכן מושג זונות כמה זה מחרמן. תמשיכו. עוד." לקולה התלוותה כעת גם נימה של חרמנות. ניכר היה בקולה שהיא מפיקה המון הנאה וגירוי מהמופע שלמולה.

"עיצרו" פקדה לפתע.
השארתי את הזין תקוע במעמקי החור של גיל וקפאתי.
"בא לי להוסיף לכם אתגר קטן" אמרה בערמומיות.
שוב ידיים גבריות מתעסקות לי עם הביצים. משהו נקשר שם. אין לי מושג מה בדיוק.
שוב קול של מצלמה ופלאש נשמע באויר.
"ככה מעולה. חה חה" צחקה. "תמשיכו. ובכוח. אני רוצה לראות זיון אגרסיבי"
ניסיתי לשלוף את הזין אחורה אך מתיחה חזקה בביצים מנעה זאת ממני. גיל השמיע נאקה של כאב. נעצתי שוב פנימה. המתיחה פסקה.שוב אחורה, הפעם באיטיות ושוב מתיחה כואבת בביצים.
הבנתי שאבי קשר לנו את הביצים זה לזה. כעת אנו מוגבלים בתנועה.
הצלפות החלו לנחות על התחת שלי.
"תזיין כבר, כלב".
"חזק! עוד!"
הגברתי את הקצב מתעלם בכוח מהכאב שנלווה בכל תנועה אחורה.
נדמה לי ששמעתי שוב מצלמה והבזק של פלאש מבעד לכיסוי העיניים.
"ברור לך שאתה לא גומר. כן, הומו?" פנתה אליי.
"כן גבירתי ברור" עניתי מתנשף ממאמץ וגירוי.
"אני היחידה שגומרת כאן היום" הוסיפה בלעג.
"זהו מספיק" – עצרה אותנו.
"אבי יתיר אתכם ותתחלפו" - פקדה.
נמלאתי פחד. מעולם לא חדרו אליי. אף פעם לא זיין אותי גבר. אז נכון שזה עלה פה ושם בפנטזיות כמוסות, אבל עובדה גם שאף פעם לא מימשתי זאת.
אצבע משומנת נתחבה לי לפי הטבעת. קדימה ואחורה. קצת בסיבובים. מרחיבה את החור הצר והמכווץ.
לא נורא כרגע. לא ממש כואב.
"אחחח" פלטתי כשאבי החדיר אצבע נוספת.
"תסתמי זונה" היא הפטירה.
אצבע שלישית נוספה. הפעם זה באמת כאב. עצרתי את עצמי מלצרוח.
שלוש אצבעות כעת הרחיבו את החור הכואב.

הרגשתי בגיל גוחן עליי מאחורה, חשתי בזין שלו ננעץ במרכז החור שלי.
עשיתי הכל כדי להרפות את השרירים המכווצים מפחד.
הוא היה מאוד מתחשב. נע מעט קדימה. נותן לי להתרגל ושוב אחורה. בכל פעם נועץ עמוק יותר את הזין לתוכי. זה כאב נורא. בייחוד כשלבסוף נעץ את מלוא הזין לתוכי.
"קדימה. אני רוצה לראות זיון. מה זו הגריאטריה הזו?" צעקה.
גיל הגביר את הקצב וחשתי באגנו החובט בי.
חשתי מושפל. ניסיתי להנות. לא ממש הצלחתי. זה כאב ושפשף והתפללתי שזה ייגמר כבר.
שוב קליק של מצלמה והבזק נלווה. לא ניתן לתאר את עוצמת ההשפלה. אלא שלהשפלה עצמה נלוותה תחושה נעימה של סיפוק מכך שהנה אני עומד בכך ומרצה את גבירתי.
גיל זיין אותי ארוכות. התפלאתי איך הוא מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בלי לגמור.
ברקע שמעתי את גניחותיה והזין שלי עמד כמו טיל למשמע גמירותיה.

"מספיק לכם. עיצרו!" פקדה לבסוף.
"הסירו קונדומים ומהר לרצפה!"
גיששתי את דרכי מהמיטה לרצפה, נתקלתי בדרך בגיל.
"שיכבו על הצד במהופך זה מול זה"
גיששנו בידינו מנסים להבין זה את מיקומו של זה.
"אתם בטח מתים לגמור, נכון זונות?" גיחכה
"כן, גבירתי" ענינו שנינו.
"יפה. אני רוצה לראות איך אתם מוצצים זה לזה"
קירבתי את ראשי ונתקלתי בזין של גיל. הוא מצידו הכניס את שלי לפיו.
שכבנו כך על הרצפה כאשר כל אחד מוצץ את הזין של האחר.
"עד הסוף!" "אני רוצה עד הסוף!"
גיל נעץ את הזין קדימה וחשתי שאני מקיא.
"אנחנו כבר זזים, הייתם נפלאים היום" החמיאה לנו.
"כעת, הראשון שמביא את השני לגמירה יזכה להסתובב היום עם הריח שלי על פניו" – הוסיפה.
גיל שמע זאת והחל להגביר את קצב המציצה.
ידי עלתה וירדה במעלה הזין שלו במקביל לשפתותיי שעוטפות אותו.
מעולם לא מצצתי זין של גבר.
נראה שגיל היה מנוסה יותר ממני. תנועותיו היו חזקות ויסודיות יותר, הוא הגביר את קצב המציצה וחשתי שאני עוד רגע מתפוצץ. הוא שלח יד וחפן לי את הביצים ובזה כבר לא עמדתי. יריתי מתך של זרע לוהט לתוך פיו כשרק הזין שלו הנעוץ בפי עוצר את גניחותיי. הוא שלף את הזין שלי מפיו ויכולתי לשמוע אותו יורק.
"חה חה" שמעתי אותה משועשעת.
"מגעיל אותך, זונה?"
"זה בסדר גבירתי" ענה מתנשף.
"עבודה יפה. סיום מרשים. הנה הפרס שלך" אמרה והעבירה את כף ידה הרטובה לאורך לחיו.

"שמע, חומד, זוכר שסיפרתי לך על העבד הקודם שלי?"
"זה השרוט במוח, זוכר?"
"כן" עניתי "זוכר"
"אז בקיצור, הוא משגע אותי כבר כמה זמן שאמצא לו גבר. הוא חייב זין של גבר."
"הוא מת שגבר יזיין אותו כשאני שם".
"אני מחפשת כבר כמה זמן ולא מוצאת מישהו לעניין"
"איך אתה בקטע של גברים?" שאלה.
"אמאל'ה" חשבתי בליבי "רק לא זה".
"מעולם לא הייתי עם גבר, לא נמשך לגברים." עניתי
"מעולה!!!" שמעתי אותה אומרת.
"אז אתה הולך לזיין גבר בפעם הראשונה"
שתקתי, המום. לא יכולתי להוציא הגה מפי.
"מה אתה שותק?" רעמה.
"אני לא יודע מה לומר. אני לא חושב שאני יכול. אני לא בקטע של גברים." עניתי.
"אתה בקטע של עבד. עבד שלי, אם לא ברור לך!"
"ככזה אתה מבצע את מה שאני אומרת, ואם אני פוקדת עליך לזיין גבר – אתה תזיין גבר! מובן?"
"כן המלכה" נכנעתי.
"יהיה משעשע. אני בטוחה" אמרה וצחוק נפתל בקולה.
"איך לא חשבתי עליך קודם" התפלאה.
"טוב, תקשיב, עבד. מרגע זה אתה לא מאונן ולא שוכב עם אישתך. ברור?"
"כן, ברור, המלכה"
"אני רוצה אותך חרמן בטירוף, אתה תזיין כל מה שאומר לך!"
"יום ג' בשבוע הבא. תרשום ב- palm שלך. תחת השעה 7 תסמן שעה ותרשום "Gay". בדיוק המילה הזו אני רוצה שתופיע אצלך ביומן".
"כן, המלכה, ארשום" עניתי.
"איך אתה מרגיש?" התעניינה.
"לא יודע. קצת קשה לי עם זה. מקווה לעמוד בציפיותייך גם כאן"
"תעמוד, תעמוד. בטח שתעמוד. וכדאי שגם יעמוד. אחרת הוא זה שיזיין אותך. אתה לא מעדיף את זה, נכון?"
"לא. לא המלכה. ברור שלא" מיהרתי להשיב.
"יפה, עבד. זכור, שבוע לא לאונן ולא לזיין. זה חשוב וחיוני!" סיימה.

שבוע מוטרף עבר עליי. מחשבות על מה ואיך ולמה לעזאזל היא עושה לי את זה התערבבו עם התפעמות מכושר ההפתעה שלה והיכולת שלה להוביל אותי למקומות כאלה אפלים.
עלה בי שוב הריגוש מכך שהיא קובעת, שהיא כופה אותי לצרכיה ולגחמותיה חרף התנגדותי.
יותר מהכל סמכתי עליה.

ערב יום ג' הגיע. אני במעלה המדרגות לביתה. חש רעד בכל הגוף. רעד של פחד מהלא צפוי, מההתנסות הביזארית הזו בעיני.
"תכיר, עופר, זה אלון, העבד שלי" הציגה אותי בפניו.
"הוא יזיין אותך היום בתחת" הוסיפה בנון שלנטיות.
חשתי נבוך מאוד. נראה לי שגם הוא.
"נעים מאוד" התעשתי והושטתי את ידי.
"גם לי" הוא השיב בלחיצה.
"יופי" אמרה "שבו ודברו מעט, תכירו וכדאי שתזדרזו כי אין לי את כל הערב בשבילכם" הוסיפה.
"אני מיד חוזרת"
היה לא פשוט לפתוח בשיחה. הוא דווקא היה זה שיזם. שאלה מצידו, שאלה מצידי, הקרח אט אט הפשיר.

קול נקישת עקבים בקע מהפרוזדור. שנינו כאחד הסבנו את מבטינו אליה.
היא הייתה מהממת. נעולה מגפי עקב גבוהים, לבושה חצאית צמודה ומינימלית
וחזייה שרק הדגישה את שדיה הגדולים והמתפרצים. בידה החזיקה שוט רצועות שחור וארוך.
"אני מקווה שהספקתם להכיר, אבל זה באמת לא קריטי" אמרה
"תתפשטו" ציוותה.
עופר ואני קמנו ממקומנו, מביטים בה בהשתאות ומתחילים להסיר חולצה, נעליים, מכנסיים....
התרגשותי הייתה בשיאה. יכולתי לשמוע את ליבי דופק בחוזקה בבית החזה.
עמדנו שנינו מולה עירומים לחלוטין, משפילים מבט.
"ארצה עופר" פקדה עליו.
"זוז הצידה" ציוותה עליי.
"עופר לא נשוי ולכן עופר ייסומן קצת..." אמרה
"נכון, זבל?" פנתה אליו
"כן, המלכה" ענה
השוט הונף ונחת בחוזקה על ישבנו של עופר. קו מאדים סימן את מקום הצלפת השוט.
להפתעתי עופר לא נע.
היא הצליפה בו עוד ועוד, פעם על ישבנו ופעם על גבו.
סימנים אדומים החלו מעטרים את גבו וישבנו.
עופר החל להפליט קולות כאב עצור.
"טוב לך, כלב?" פנתה אליו.
"כן, המלכה, כן" ענה כשכולו נאנק מכאב.
"מה יקרה עוד מעט, כלב?"
"אני אקבל בתחת" ענה
"תפרט!" צעקה אליו
"אלון יזיין אותי בתחת, המלכה" גנח
"העבד אלון רצית בטח לומר. נכון?" אמרה והצליפה בו הצלפה חזקה במיוחד.
"כן, סליחה המלכה, העבד אלון יזיין אותי בתחת, המלכה"
"יפה" הפטירה משסיימה להלקותו.
"תביאו לכאן את שולחן הסלון" פקדה עלינו.
עופר קם וניגשנו להביא את השולחן שהיה שולחן עץ מלא, מאסיבי, עם רגלי עץ עבות וכהות.
"שכב! על הבטן! ידיים ורגליים לצדדים!" פקדה עליו.
"קשור היטב את ידיו ורגליו לרגלי השולחן" ציוותה עלי לאחר שעופר נשכב על השולחן.
כרכתי את החבל שנתנה לי סביב ידיו וקשרתי כל אחת מהן לרגל השולחן.
עופר פיסק את רגליו וקשרתי כך גם את רגליו.
הוא שכב כעת מפושק רגליים, חור ישבנו חשוף מולי.
"מרח לו את זה" אמרה לי ומסרה לי שפופרת משחת סיכה כלשהיא.
"לא עומד לך" פנתה אליי משסיימתי.
"אוננת או זיינת השבוע?" שאלה.
"לא המלכה, ברור שלא" מיהרתי לענות.
"אז מיד יעמוד לך" ענתה ורכות כלשהיא התגנבה לקולה.
היא ניגשה אליי והחלה להעביר את ידה על גופי, שורטת קלות את חזי,
מתעכבת סביב הפטמות, מגרדת כל אחת מהן בציפורן אצבעה.
מעולם לא נגעה בי כך. נגיעות מתונות ומחרמנות. היא ידעה מה היא עושה. מטרתה הייתה ברורה.
ידה ירדה לכיוון הזין שלי, חופנת את הביצים, אוחזת בהן בחוזקה מתונה, חובקת באצבעותיה את הזין ומשפשפת אותו מעלה מטה.
"יפה, מתוק" אמרה משהבחינה בזין שלי מתקשה.
"ידעתי שלא תאכזב אותי" הוסיפה.
היא קירבה את פיה אליי, נעה לכיוון אוזני והחלה לנשוך את תנוך האוזן.
"מעולה. אני רוצה אותו קשה" לחשה לי תוך שהיא ממשיכה לשפשף את הזין.
הייתי מחורמן. הזין שלי העיד על כך במלוא זקפתו.
היא הוציאה מאנשהו קונדום והלבישה לי אותו במיומנות על הזין.
"בוא" היא כופפה את גבי בידה "בוא" אמרה וקירבה את אברי לפתח החור של עופר תוך
שהיא ממשיכה ומטריפה אותי.
"כנס" הורתה לי תוך שהיא מציבה את קצה הזין בפח החור.
"יפה מאוד, כלב" עודדה אותי כשהזין הזקוף החל להינעץ בחור המשומן.
"עוד, עוד, יותר פנימה" חבטה בכף ידה על ישבני.
עופר החל לגנוח מתחתיי.
"קדימה, עכשיו תזיין, אוי לך אם תגמור" אמרה בתקיפות.
נשכבתי על עופר, נועץ את הזין שלי עמוק לתוכו, עולה ויורד ופשוט מזיין אותו.
היא עמדה ליד, מבט משועשע בעיניה.
"טוב לך, זבל?" פנתה לעופר.
"כן, המלכה" ענה מתנשף.
"מחזה מדהים, פשוט נפלא איך ששני הכלבים העלובים שלי מזדיינים".
"מה אומרים, עופר?" פנתה אליו.
"תודה המלכה" ענה
"תודה שמה?" הקשתה
"תודה שדאגת שהעבד אלון יזיין אותי בתחת, המלכה" ענה עופר, יודע בדיוק מה ואיך
היא רוצה לשמוע את זה.
השתדלתי לבודד את עופר מכל ההתרחשות הזו. נמנעתי למחשוב את מי בדיוק אני מזיין.
החור שלו היה חם וצר והיה לי נעים.
פחדתי שתרד לי הזקפה ברגע שאפנים שאני מזיין תחת של גבר.
הפניתי ראש לכיוונה, שואב אנרגיה וחרמנות מהמראה הסקסי שלה.
היא הבחינה בכך, כנראה קראה את מחשבותיי.
היא הסירה את החצאית, חושפת את הכוס המלכותי שלה בפניי,
עלתה על עורפו של עופר ונשענה בידיה לאחור על הספה, פוערת מול עיניי כוס רטוב ומגרה.
"קדימה, עבד, לעבודה!" ציוותה עליי.
התחלתי להעביר את לשוני לאורך החריץ שלה.
מלקק בלהט את הדגדגן ונועץ את לשוני פנימה לתוך הכוס החם.
"מעולה, עבד, תמשיך כך" נאנחה בקול רם.
המשכתי לזיין את עופר בכל כוחי, מתפרע בלשוני על הכוס שמולי.
"טוב, טוב, עוד כלב, עוד.....!!!" צעקה ודחפה עוד את הכוס לעברי.
אגנה החל לרטוט באקסטזה והיא גמרה בקול רם, מצמידה את ראשי ללגום את שארית מיציה.
"אני סופרת עד 10 ואתה גומר"
"הגעתי ל-10 ולא גמרת – אתה מתאפק שבוע נוסף. ברור הומו?" הדגישה.
"כן המלכה, כן ברור" עניתי מיוחם ממשיך לזיין במרץ.
"אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע " ספרה
בשמונה גמרתי. יריתי את כל השפיך שהצטבר לי במשך השבוע. פריקת כל הלחץ שהצטבר עד אותו יום.
שמחתי שעמדתי במשימה. שמחתי שריציתי בכך את המלכה.
היא נתנה לנו דקה שתיים להירגע ואז הרעימה בקולה: "יאללה, קומו, עופו להתלבש ותתחפפו מכאן. חמש דקות ואתם מחוץ לדלת. זוזו!!!"

"היום אני מקבלת" הודיעה לי פתאום המלכה במסנג'ר.
"אז בגלל זה כאבי הראש" עניתי.
"לא טמבל, לא מחזור. תחשוב קצת"
"עבד?" ניסיתי
"איזה עבד בראש שלך. זין. אידיוט. זין!"
"אני מקבלת היום זין!"
השתתקתי.
"מה אתה אומר?" החלה את הטיזינג שלה.
"אין לי מה לומר. זה משפיל." עניתי.
"נכון מאוד. למה?" שאלה.
"כי הוא יזכה בך היום ואני לא" עניתי.
"יפה מאוד ונכון מאוד. הוא יזיין אותי ואתה רק תוכל לחלום על כך" גיחכה משועשעת.
מהכירי אותה ידעתי שזה לא סוף הסיפור. היא לא תסתפק רק בידיעה הזו.
"ואתה יודע מה? היום יותר מאוחר גם אומר לך את השעה שיהיה לך על מה לחשוב באותה עת" הוסיפה.
"כן המלכה" עניתי בשקט.
"אוקיי, יפה. המשך כעת לעבוד." הורתה לי.
בראשי החלו להתרוצץ סצינות שלה עם ההוא שאיני מכיר אותו.
סיפרה שהקשר ונילי ואין ביניהם קטע של שליטה. תחושות מעורבות החלו להתעורר בי.
בנוסף להשפלה הייתה שם גם קנאה, אבל באופן מתמיה החל להזדקף לי הזין וחשתי ריגוש מיני.
המחשבה שבשעה מסויימת הלילה בעת שאני אהיה בטח מול משחק כדורגל
בטלויזיה הוא יזיין אותה, את המלכה, ואילו אני רק אוכל לדמיין זאת ריגשה וחירמנה אותי בו זמנית.
איסור האוננות שהוטל עלי אתמול רק הפך את זה למשפיל ומחרמן יותר.
הוא ייגמור בתוכה כמה שבא לו ואילו לי אסור בכלל לגעת בזין.
מאוחר יותר היא אכן מסרה לי את השעה בה זה ייקרה.
"היום מתשע בערך אתה יכול לנסות להתקשר, אבל לא בטוח שאוכל לענות חה חה" צחקה צחוק מכוון.
"כן, אני מבין המלכה" עניתי.
"מה אתה מרגיש?" שאלה.
"עם התקרבות השעה חש מושפל יותר" עניתי.
"מעולה. זו בדיוק הכוונה, עבד"
"איתו אני מזדיינת. אתה כאן כדי לרצות ולשרת אותי בלבד! נכון עבד?"
"כן, המלכה. לשרת ולרצות אותך" עניתי.
"אוי אתה יודע" התעוררה פתאום וחדווה גלויה בקולה.
"למה שלא תתקשר ואז גם תוכל לשמוע?"
"מה שתורי לי המלכה"
"נכון. הבחירה הרי בכלל לא בידך"
"אוקיי. תתקשר הלילה בתום משחק הכדורגל" סיכמה.
"כן, המלכה" עניתי

בערך מאז ואילך, במשך אותו ערב, מחשבותיי סבו סביב הפגישה המתוכננת שלה איתו.
נראה שמדי יום ביומו היא מיטיבה לזמן לי התנסויות ומבחנים שטרם ידעתי על פני שנותיי.
משחק הכדורגל מיאן להסתיים. שעתיים בערך שפשוט זחלו להן.
עם תום המשחק יצאתי בשקט מהבית לוקח את הכלב איתי לצורך אליבי על כל מקרה.
מנסיוני ניגשתי הישר לגן סמוך, חשוך וריק מאדם.
"שלום המלכה" פתחתי.
"שלום עבד" ענתה.
"התקשרת מאוחר מדי, פיספסת ב-10 דקות" צחקה.
"מצטער המלכה, התקשרתי בדיוק מתי שסיכמנו" הצטדקתי.
"אוקיי. מה לעשות. הפסדת."
"איך הזין אגב? מה מצבו?" שאלה
"עומד. מאוד אפילו" עניתי.
"יפה, ככה טוב. שימשיך לעמוד."
"נהנית המלכה?" העזתי לשאול
"נו, מה נראה לך" השיבה
"האמת שלפי קולך, נהנית מאוד"
"נכון מאוד, היה מעולה, עבד"
"הוא שומע אותי" שאלתי בהיסוס
"ברור שהוא שומע. מה זאת אומרת." השיבה מיד
תשובתה גרמה לזין שלי, שעמד ממילא, כמעט להתפקע.
מעולם לא הושפלתי כך. הפעם לא היה זה רק מולה אלא מול גבר זר לי לחלוטין.
"למה לעזאזל זה כל כך מגרה אותי" הרהרתי.
"מה בידיעה שהוא שומע אותי מדבר כעבד אליה מחרמן אותי כל כך?"
"אתה יודע, עבד, ייתכן ולא ממש פיספסת" אמרה
הבחנתי בנשימותיה ההולכות ותכפות.
"כן, נראה שלא ממש פיספסת....." התנשמה
יכולתי מבעד למילותיה לשמוע אותו
"כן, זה טוב...." גנחה
כל כך רציתי באותו רגע לגעת בזין, אלמלא האיסור לבטח הייתי מאונן אפילו שם בגן.
גניחותיה הלכו וגברו. לא היה לי ספק מה עובר עליה באותו רגע. היא גם לא השתדלה להסתיר זאת.
שמעתי אותה, שמעתי אותו, חשתי באותו רגע הכי מושפל שבעולם.
ואז, תוך כדי הגניחות שלה, פתאום ניתקה השיחה.
"בטח ניתק לה" חשבתי לתומי.
התקשרתי שוב. הפעם כבר לא היה לי ספק. המענה הקולי שהופיע תוך שניה שתיים
הבהיר לי שהניתוק היה מכוון. היא פשוט ניתקה לי באמצע. היה לי ברור לא להתקשר שוב.
אם חשתי קודם הכי מושפל שבעולם, הרי שניתוק השיחה כך באמצע היה תוספת נכבדה
לתחושת ההשפלה.
ישבתי להרגע על ספסל סמוך, מנסה להסדיר את הדופק, מסריט שוב את מה שאירע,
מנתח, חושב ונותן לזין לשוב למימדיו הרגילים. מדחיק כל מחשבה על אוננות מחמת האיסור.
"אני רוצה שתכתוב על זה מחר!" שלחה לי SMS.
"כן המלכה, לילה טוב" עניתי בהכנעה ובהערצה.

הגענו כנראה לסביבת ביתה משום שאז הורתה לי להחזיר את הזין לתחתון וללבוש חזרה את המכנסיים.
"אני יוצאת ואתה מקפיד להיות כל הזמן שני מטרים מאחוריי, ברור?"
"כן המלכה"
היא יצאה לאיטה מהרכב. יצאתי בעקבותיה מקפיד ללכת שני מטר מאחוריה.
זו הייתה הזדמנות מצויינת להביט בגופה, מה שלא התאפשר לי במהלך הנסיעה.
היא הייתה נמוכה במקצת, שמנמונת משהו. לבשה חצאית ונעלי עקב. שיערה ארוך התנפנף לו ברוח.
אהבתי את מראה ששידר המון סקס ועוצמה, את הליכתה הזקופה, הבוטחת.
היא נבלעה בחדר מדרגות ואני בעקבותיה.
"סגור את הדלת מאחוריך" אמרה לי בעודנו עולים במדרגות.
נכנסתי וסגרתי את הדלת מאחורי.
במשך כמה שניות סקרתי את הדירה בעיניי כשפתאום הסתובבה וצעקה "תתפשט טמבל!"
"תשפיל מבט תוך כדי!".
התחלתי להסיר את בגדיי.
"להבא תלמד, עבד, מרגע חציית סף הבית הזה אתה נפטר מיד מבגדיך"
"אתה תמיד חשוף ושקוף כאן. כל כולך. אינך זקוק עוד לשום כסות. מובן?"
"כן המלכה" עמדתי מבוייש וערום מולה משפיל מבט לרצפה.
"על ארבע, כלב!" ציוותה.
ירדתי על ארבע.
היא שלפה צעיף שחור, כרכה אותו סביב עיניי וקשרה אותו מאחורי ראשי.
"אני הולכת להשתין, עבד. ואתה מנגב לי בסיום. תמצא את הדרך על פי הריח, כלב!"
התחלתי לזחול על ארבע בעקבותיה. היא הייתה מהירה ממני.
גיששתי בידיי משתדל שלא להתנגש באיזה קיר, מקשיב לקול זרם השתן שלה
מפלס את דרכי כעיוור בחשיכה בכיוון צליל הזרימה.
"יפה, עלוב. הגעת" שמעתי את קולה לידי.
"תתכונן. הוצא לשון!"
חשתי בה קרבה אליי. היא תפסה בראשי והטתה אותו לאחור.
"ככה טוב, כלב"
הרגשתי כוס חם נצמד לפי. הכוס של המלכה.
"נקה, עבד! נקה היטב"
ליקקתי בלשוני את הכוס הרטוב. באופן מפתיע לא חשתי בכל טעם חריג.
"כן, יפה עבד, כל טיפה"
"כעת בלע את רוקך" הורתה והרחיקה את הכוס מפניי.
"חזור על עקבותיך לסלון והשאר את פניך רטובים".


"עמדת יפה במשימה" אמרה כשחזרה לבסוף.
"אתה מתחיל למצוא חן בעיניי" הוסיפה.
"תודה המלכה" עניתי בסיפוק "אני שמח לשמוע זאת".
"כהערכה להשתדלותך אתה יכול להסיר את כיסוי העיניים"
הסרתי אותו והבטתי בה יושבת על כורסא משכלת רגליים מולי.
"הרשיתי לך להסיר את הכיסוי. לא הרשיתי לך להביט בי, זבל!" צעקה עליי.
"סליחה המלכה" התנצלתי.
"תסתובב" ציוותה.
הסתובבתי כשהישבן שלי מולה
"תרכין ראש. עד לרצפה. פסק רגליים."
עשיתי כמצוותה.
"הרשיתי לך להביט בי?" שאלה בשקט.
"לא המלכה" עניתי.
"עליך להיענש. אתה בחור פיקח ואתה בטח מבין זאת לבד. נכון עבד?"
"כן המלכה" רעד קולי.
"כן מה?" רעם קולה.
"כן המלכה מגיע לעבד שלך להיענש על שהסתכל בך ללא רשות" עניתי מיד בהכנעה.
"זה ייקרה במהלך 2 הדקות הבאות. לא תדע מתי בדיוק" אמרה
"וזה הולך לכאוב" הוסיפה בהנאה גלויה.
נשארתי כך רוכן על ארבע כשהתחת שלי מורם ומופנה אליה, רגליי מפוסקות וראשי קבור ברצפה בין ידיי.
השתרר שקט מקפיא.
פחדתי נורא. חששתי מהלא צפוי. איני עומד בכאב חריג. "מה הולך לקרות, אלוהים?".
הזמן נראה שעמד מלכת. היא משכה את הזמן נותנת לפחד הפנימי לגבור עוד ועוד,
מחכה לראות מתי יתחיל גופי לרעוד ממאמץ הכריעה הלא נוחה הזו בצפייה לעונשי.
לפתע כאב חד באשכיי. היא סטרה בידה מאחור על שק האשכים התלוי שלי.
התקפלתי מכאב ונשכבתי על הצד נאנק ומתפתל מכאב.
"זה לא היה חזק" אמרה לי.
"בעיקר נבהלת" הוסיפה.
"אבל זה ילמד אותך לקח להבא".
"אני נכנסת להתקלח"
"כשתגמור להתפתל כאן, כנס לחדר האמבטיה במבט מושפל. אני זקוקה לקולב"
הביצים נורא כאבו לי. אני רגיש לכל מכה קטנה בביצים. הכאב הלך והתפשט לבטן התחתונה.
זכרתי שתמיד המורה לספורט אמר שצריך לנשום עמוק. שזה מקל על הכאב.
הזין היה מדולדל לגמרי. העונש הקשה והכאב בעקבותיו העלימו לגמרי כל ריגוש מיני.
זכרתי את הוראתה האחרונה. לגשת לאמבטיה.... קולב... מה קולב?
התביישתי להיכנס כך לאמבטיה מולה בזין קטן ומדולדל, אך הוראה הייתה חזקה מכל מחשבה שכזו.
עמדתי ליד הדלת ונשמתי עמוקות מסלק שיירי כאב אחרונים מאזור הביצים.
"אני עומד לראות אותה ערומה כעת?" הרהרתי.
"במבט מושפל" נזכרתי. לעזאזל.
פתחתי את הדלת ונכנסתי במבט קבור ברצפה לחדר שהיה אפוף אדים.
"אני שמחה לראות שהתאוששת" אמרה.
"דאגתי לך" הוסיפה.
"תודה המלכה" עניתי.
"תעמיד את הזין" הורתה לי ביובש.
"לידי, הזין שלך תמיד עומד" הדגישה.
התחלתי לשפשף את הזין. הדבר שהכי רציתי בעולם זה להרים את המבט ולזכות
לראות את המלכה הנערצה במלוא עירומה. אסור היה לי הדבר.
"יש בזה משהו מגרה" סיכמתי עם עצמי.
הזין הגיב יפה לגירוי והחל להזדקף.
"יפה עבד. הסתובב לקיר!"
"יש שם מגבת. קח אותה ותלה אותה על הזין שלך."
לקחתי את המגבת ותליתי אותה על הזין שעמד כבר במלא זקפתו.
"הסתובב. בראש מורכן, זבל!"
"יפה!" שיבחה אותי.
"מה אתה?" שאלה בהתרסה.
"עבד" עניתי.
"עבד זה ברור. מה כרגע?"
"הקולב שלך, המלכה" עניתי בהברקה של רגע.
"יפה מתוק. תשובה יפה".
"תיפקדת יפה עד עתה. מגיע לך פרס, עבד"
"אני יוצאת כעת מהאמבטיה ואתה זוכה לנגב אותי. כן?"
"כן. תודה המלכה" עניתי.
היא פסעה החוצה מהאמבטיה. ראיתי בתחילה את רגליה קרבות ואז הושיטה יד ולקחה את
המגבת מעל גבי הזין שלי.
"על ארבע, כלב, מיד!"
ירדתי על ארבע למול רגליה.
"שם מקומך! כמעט תמיד."
"שימשת כקולב וזה נגמר, אתה שוב כלב. ברור?"
"כן המלכה" עניתי.
היא נגבה את חלק גופה העליון וזרקה לי את המגבת.
"המשך" והושיטה לי רגל.
"מלמטה למעלה. לאט לאט. לא מהר"
התחלתי מנגב את כפות רגליה בעדינות לוחץ וסופג את טיפות המים.
כך רגל רגל עולה לאיטי תוך כדי ניגוב לעבר ירכיה. אני נרגש.
עוד רגע ואהיה מול הכוס שלה, זה שקודם יצא לי לטעום מקרוב אך לא לראות.
"אני יודעת על מה אתה חושב, עבד עלוב"
"זה בסדר. זה מגיע לך בזכות."
"היישר מבט" אמרה לי לפתע כשהייתי בערך בגובה ערוותה.
מצאתי את עצמי סנטימטרים ספורים מהכוס של המלכה.
"הבט היטב, עבד, נשום נשימות עמוקות. הרח אותו, את המקום הקדוש לך!"
משולש יפה וקטן של שיער שחור עיטר את גבעת ונוס.
שפתיים חלקות ורודות ומגולחות היו מתחת לה.
"הסתכל היטב ומקרוב, עבד" לחשה לי.
היא קירבה זוג אצבעות ופישקה את שפתי הכוס.
דגדגנה התגלה במלא תפארתו. יכולתי להבחין ברטיבות שהחלה לבצבץ בין קפלי החור המדהים הזה.
"נשק, עבד, נשק. סגוד לכוס הקדוש שלך" אמרה.
קירבתי את פי נושם מלא ריאותיי מהריח המשכר. שפתיי נצמדו לשפתיה
ולשוני טיילה על פני הדגדגן הנפוח.
"יפה כלב, לקק" הורתה לי, פיסקה עוד את רגליה ודחפה את ראשי עמוק אל בין רגליה.
כעת השתמשה כבר בשתי ידיה, תופסת בחוזקה את ראשי המוטה ובועלת את פי בפראות.
"עמוק, זבל, עמוק"
"ענג את מלכתך, ענג!" צרחה.
נעצתי את לשוני עמוק ככל האפשר, לגמתי את מיציה שניגרו את תוך פי.
"כן, כלב, כן" צעקה והחלה לרטוט מעליי.
"שתה הכל! הכל! עבד!"
היא גמרה ארוכות לתוך פי נרגעת אט אט מהאורגזמה שאחזה בה.
"היית טוב עבד, פשוט טוב" נאנחה.
חשתי הכי גאה בעולם. סיפקתי לראשונה את המלכה.

"תשמח עבד, הגיעה שעתך" היא כתבה לי.
"ביום ד' תזכה לראשונה לחוות את נוכחותי ולהסיע אותי לביתי".
"בשעה XX בדיוק תהיה בצומת xxxx עם אורות מהבהבים, המתן לי ככל שתידרש!"
"בשמחה המלכה" עניתי לה מיד.
מיהרתי לבטל ישיבה שהתנגשה עם הזמן שציינה על מנת להתפנות כל כולי לפגישה המרגשת הזו.
"מתחת למכנס תלבש, החל מאותו בוקר, תחתון נשי כלשהו!" הגיעה הוראה נוספת.
ידעה לעשות זאת בטיימינג מושלם. ידעה להוסיף זאת דקות ארוכות לאחר ההודעה הקודמת.
כאילו צפתה את מקסימום הריגוש.... ולאחריו עוד קצת.
"מה עוד צפוי לי....." הרהרתי, חושב מהיכן לכל הרוחות אשיג תחתון נשי וכמה קינקי ומשפיל
יהיה ללבוש אותו כל היום.

יום רביעי, לפנות ערב, אני בצומת, אורות מהבהבים, תחתון נשי מתחת ולב מאיים להתפוצץ.
רבע שעה של המתנה נדמית כנצח.
אני יוצא מהרכב ממהר לפתוח לה את הדלת. עינינו נפגשות לראשונה.
יש מבט משועשע בעיניה. אין ספק שהיא נהנית מהסיטואציה.
"מרגע זה אתה מביט ישר קדימה, למראות הצד במידת הצורך ואף פעם לא מישיר אליי מבט.
ברור עבד?" אמרה משהתיישבתי.
"ברור, המלכה" עניתי.
"ועוד משהו, עבדון עלוב, אתה לא פוצה פה ללא רשותי".
"אתה עונה רק אם נשאלת שאלה, אף הגה מלבד זאת!"
אנו נוסעים בשקט לכיוון ביתה. אני מסוגל לחוש במבטה הסוקר אותי.
נבוך מעט מעצם המעמד, נרגש מנוכחותה הכל כך קרובה ומהאיסור להביט בה.
אני נזכר בתחתונים הנשיים שאני לובש וחושב על כך שבעצם רק היא יודעת על כך.
כאילו קראה את מחשבותיי, מתוך השקט שמעתי את קולה: "איך את מרגישה, זונה שלי, בתחתונים שלך?"
חשבתי שאני מת. "איך היא ידעה?", "איך ידעה שזה מה שחולף בראשי באותו רגע?"
"מושפל המלכה" עניתי.
"עצור בצד" הורתה לי.
"כנראה שלא מספיק מושפל" הוסיפה.
"הטה את הכסא לאחור".
עשיתי כמצוותה.
"הפשל את המכנסיים. אני רוצה לראות את הזונה שלי בלבוש הסקסי שלה".
הבטתי בה כלא מאמין. "כאן?" "באמצע הרחוב בסמוך למדרכה?"
הסטירה לא איחרה לבוא
"הרשיתי לך להביט בי, זבל?"
"סליחה המלכה" התנצלתי כשלחיי בוערת מהסטירה.
פתחתי את כפתור המכנסיים והפשלתי אותם מקווה שאף אחד לא מבחין.
"תסיר אותם לגמרי!" ציוותה.
המעמד היה משפיל למדי.
אמצע רחוב סואן. ואני, אמנם ברכב, אך בתחתונים נשיים שבקושי מכסים על מערומיי מול
עיניה הבוחנות של מישהי שזה עתה פגשתי. אבל היה גם משהוא נורא מחרמן בסיטואציה הזו.

"המשך לנסוע" הורתה בשקט.
בצדודית עיניי הבחנתי בה לוטשת מבט לעבר תחתוניי.
מרוב התרגשות ומבוכה לא עמד לי.
"יפה לך התחתון הזה, זונה שלי" אמרה.
"זה כל הזין העלוב שלך?" שאלה.
"אני מתרגש נורא המלכה" עניתי.
"אני יודעת, שים לב איך אתה נוסע. אתה בטח לא רוצה לצאת להחליף פרטים בלבושך הנוכחי" גיחכה.
"אני דווקא חושבת שאת תהיי זונה טובה" אמרה ורכנה לעברי, נשענת בידה האחת על משענת מושבי.
ידה השניה הושטה ולפתה את הזין והביצים שלי.
בתחילה מיששה את החבילה, בוחנת את תכולתה
"מסופר קצוץ, כמו שאני אוהבת"
ידה החלה להתהדק על הזין והביצים שלי. חשתי כיצד עוצמת הלחיצה גוברת מרגע לרגע.
"תתרכז בנסיעה, עבד!" אמרה והגבירה את הלחץ עוד.
"ככה טוב, כלב" אמרה כשהרגישה בזין המזדקף שלי.
"חששתי לרגע...אתה יודע... בגילך המתקדם..." צחקה.
הלחץ גבר וכאב החל מתפשט באשכיי.
"תתרכז בנסיעה, זבל!"
הכאב הלך וגבר.
"כואב לי המלכה, לא יכול".
"תודה לי, עבד עלוב, תודה לי!" לחשה.
"תודה המלכה, תודה" נאנקתי, עושה מאמץ עילאי להתרכז בנהיגה.
"תודה על מה, זבל? תודה שמה?" היא סיננה.
"תודה שאת מכאיבה לי המלכה" עניתי מיוסר.
"יפה זונה שלי" היא חייכה והרפתה לבסוף מביציי הדואבות.
היא הסיטה את התחתון וחשפה את הזין שעמד במלוא זקפתו כעת.
"תמשיך לנסוע כך" הורתה והשאירה את הזין מחוץ לתחתון.

היה משהו חסר סיכוי בפניה אליה.
היא צעירה ורווקה, אני מבוגר ממנה ונשוי.
יותר מכך, היא שולטת. גם אני.
בכל זאת הרגיש לי נכון לפנות. ידעתי בעברי טעם שליטה נשית ומשהו בה עורר אותי לכך.
אולי התמונה המקסימה, אולי הכמה מילים הפשוטות והכל כך מזכירות לי אותי.
מסתבר שאינטואיציה עובדת. מייל ועוד מייל והחלה התכתבות אינטנסיבית בינינו.
רטוריקת המילים שלה הקסימה אותי. שום מעמדות ותפקידים היו שם. נטו היא.
זוכר שסיימתי ישיבה ורצתי לראות אם צצה לה שורה אדומה - הודעה ממנה.
זוכר שהתרגשתי לקרוא אותה.
בטפשותי הצלחתי להרגיז אותה עם שם בדוי שבחרתי לעצמי.
מוזר היה לחוש נורא כשנפגעה ממני. והרי איני מכיר אותה.
התנצלתי, הודיתי בטפשותי וביקשתי את סליחתה.
משהו בסליחתה היה חם ומחבק. לא היה מאושר ממני.
הציעה שנעבור למסנג'ר. שם כבר חשתי בעננים.
שיחה אינטרקטיבית, קולחת, עדיין לא נשלט ולא שולטת, כיף אדיר לשוחח איתה.

יום שישי בלילה, רוח, קור מקפיא ואני יוצא בשקט מהבית עם הכלב כדי לשוחח איתה.
מיני טירוף במושגים של נשוי בורגני שכמותי.
שם כבר העסק מקבל תפנית.
שם היא מורה לי לשכוח מהטון הסמכותי הטבעי שלי ולהתחיל להיכנס למוד של נשלט.
הציווי שלה. הטון השקט והפשוט בו השתמשה, על אף אי המיניות, גרמו לי לזיקפה מהירה וחזקה.
מיהרתי להיכנס לגן סמוך חשוך שלא לבוא במבוכה בפני בלתי קרואים.
"מעתה אתה קורא לי המלכה" אמרה. "תתרגל".
"אינך חייב בכל פעם, אך מדי פעם כך תקרא לי, ברור?"
"כן, המלכה" אני מוצא את עצמי לוחש לה.
ההתרגשות בשיאה. היא הורגת אותי. משהו בה כל כך עושה לי את זה.
יש בה שילוב של עידון, אינטיליגנציה, סמכותיות ורוגע שאין לי מושג מהיכן הצליחה לשאוב.
אני כולי נרעד ונסער מעצם הגילוי וההתנסות הכמעט ראשונית ואילו היא בשלה: "תרגע ומיד!".
"הכל בראש שלך".
"המציאות לרוב שונה בתכלית מהדמיון שבראשך". "אני רוצה בטובתך, תתאפס ומיד!".
"כן, המלכה, ארגע" אני מבטיח.

ראשון בבוקר. לאחר המילים הכתובות של שבוע שעבר ולאחר הקול והאינטונציה
של סוף השבוע הגיע תור חוש הראייה.
היא במסנג'ר. נכנס לומר לה בוקר טוב ומראה פניה מולי.
כבר אמרה קודם לכן שהיא יפה. אך גם אמרה לא לצפות ליותר מדי.
כל כך שמחתי שהופתעתי. כן קצת.
לא ניתן לראות הרבה בתמונה כה קטנה ומעט חשוכה, אבל זה מספיק. אהבתי את שראיתי.
"התכתבות רק במייל" ציוותה.
הלב שלי אומר "אוף" קטן, אך אצבעותיי מקלידות "כן, המלכה".
"כאן כלום?" אני שואל בתחינה.
"כלום!" היא עונה.
כאילו יכולתי לשמוע אותה אומרת זאת, כך בטון פסקני חסר פשרות. אני מתרגש שוב.
"אני זמינה לכמה דקות" הופיעה שורה במסנג'ר.
"אתה יכול לשוחח איתי, קדימה".
באופן מפתיע דווקא שוחחנו ארוכות במסנג'ר. אכן הייתה נדיבה איתי היום.
היום היא קראה לי "עבד" לראשונה. מעולם לא קראה לי כך.
חשתי שמחה וסיפוק. זו ללא ספק התפתחות חיובית. הודיתי לה על כך.
במהלך השיחה הכי קשה היה לדעת מתי לפנות אליה כמלכה ומתי כחברים.
לרוע מזלי אכן טעיתי ופניתי אליה שלא כנדרש באותו רגע.
העונש לא איחר לבוא.
"עד יום ג' באותה שעה אתה לא נוגע בזין, לא מאונן, לא כלום" ירתה.
אוף זה הולך להיות קשה.
"כן המלכה, ברור" אני עונה.
"זה ילמד אותך לחשוב היטב לפני שאתה פונה אליי".
ביקשתי את רשותה ללכת להשתין.
"קדימה" ענתה. "לך". "גם אני הולכת".
"השגתי אותך" צהלה כשחזרתי.
"ואני עוד הייתי צריכה לנגב" הוסיפה.
"יום אחד אתה תהיה נייר הניגוב שלי".
"אלך להשתין וכשאסיים תנקה את הכל עם הלשון שלך..."
אלופה בטיזינג כבר אמרנו?
כאילו קראה את ההתרגשות והזיקפה שלי הוסיפה "איך אתה מרגיש עם מה שאמרתי הרגע?".
למות.
יום ג' כל כך רחוק....