שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

"זה הכל בראש שלך..."

לפני 17 שנים. 30 במאי 2007 בשעה 6:41

"חשוב שתדע ותפנים" הוסיפה.
"יש לי עבד קבוע, איתו אני חיה. אתה, בניגוד אליו, לא תזכה לראות אותי אף פעם, לא לחוש אותי לעולם, מקסימום תזכה לשמוע את קולי בטלפון, אבל הרוב - כאן במסנג'ר".
זה היה מאכזב משהו. לדעת שההליכה הזו חסומה איכשהו ולא תחרוג מהמימד הוירטואלי.
מזה כמה שבועות שהיא שולטת בי במסנג'ר.
אין לי מושג מה מראה ומה דמותה. היא, מצידה, דואגת להשפילני בכל הזדמנות.
היא קוראת לי זונה. הזונה עופרה בשבילה.
רק שם מולה אני נותן דרור לתחושות שלי, נפתח, מפסק, נועץ ובעיקר מושפל ומתאפק. הכל על פי גחמותיה.
האמת שדי הופתעתי כשבישרה לי שעלי להימצא ביום מסויים ובשעה מסויימת בחדר בצימר שאותו עליי להזמין מראש.
"אל תשאל שאלות, רק בצע את המוטל עליך" חתכה אותי.
"בעשר בבוקר בדיוק אתה מגיע לחדר, לא נועל את הדלת, נכנס לשירותים עם הפון הנייד, מתפשט כליל ושם כיסוי שחור ואטום על העיניים"
"ההמשך על פי הוראותיי בנייד" – הדגישה.
"גם אם תשמע דלת נפתחת וצעדים בחדר, אתה לא זז וממתין להוראה ממני. ברור, זונה שלי?"
"כן, גבירתי" אני עונה מרוגש.

היום המסויים הגיע. הלב מאיים להיפקע מהתרגשות. הכל לא ידוע ולא ברור.
עשר בדיוק ואני בשירותים עם דלת סגורה, מתפשט במהירות וכורך צעיף שחור סביב עיניי.
הדקות שעוברות נדמות כנצח. שקט מוחלט, רק הלב הולם בחזה והדם פועם בעורקים. מנסה להרגיע את עצמי.
קול של דלת נפתחת נשמע ואחר כך צעדים בחדר. רעש צרור מפתחות ואחר כך עוד מספר רעשים לא מזוהים.
כעת שוב השתרר שקט.
שוב הדקות חולפות להן בעצלתיים. המתנה מתוחה.
צלצול הנייד שלי מקפיץ אותי ממקומי. הצלצול הוא הצלצול שלה. זה שיוחד לה על פי דרישתה. אך ורק לה.
"כן גבירתי" אני עונה.
"הכיסוי יושב טוב?" היא שואלת.
"כן גבירתי"
"פתח את הדלת והכנס לאט לאט לחדר, שים לב לא להיתקל בדבר. גשש אחר המיטה ושב עליה. תמתין כך!"
"שאלות?"
"לא גבירתי" עניתי.
"זוז" ניתקה.

יושב על המיטה וממתין כהוראתה.
אני חש שעוד אדם נמצא בחדר. אני יכול לשמוע את נשימותיו.
אין לי מושג מי הוא, מי היא אולי. האם גם הוא/היא קשור/ת עיניים? מי מביט בי כך ערום כולי?
שוב קול של דלת נפתחת. שוב צעדים. הפעם אני מזהה קול עקבים. אבל לא רק. הדלת נסגרת ורעש נעילת מפתח לאחר מכן. שוב שקט.
המתח בשיאו. אפשר להישתגע. מי עוד בחדר? מי צופה בי? מי הם האנשים הללו? היא? ייתכן? הרי הדגישה וירטואליה בלבד.

"אתם מקסימים" שמעתי לפתע את קולה הצעיר, נדמה שמלא סיפוק מאי פעם.
"אתם פשוט זונות מקסימות כך איך שאתן נראות".

"פתחו את הפה, לשון החוצה" ציוותה
כדור קטן הונח על לשוני המושטת.
"הושיטו יד לכוס המים"
"לבלוע!"
שניה של היסוס חלפה במוחי.
סמכתי עליה. בלעתי את הכדור ושתיתי.
"יפה זונות שלי, זה יעמיד לכן את הזין בשלוש השעות הקרובות"
"אני חייבת לדאוג להכל. השואו חייב לדפוק כמו שעון." – הוסיפה.

"אמנם זונות מקסימות אבל משהו בתנוחה לא מסתדר לי" אמרה בציניות.
"הזונה עופרה, על ארבע על גבי המיטה, מייד!" הרעימה.
"ולפסק רגליים, כיאה לזונה שכמותך".
התהפכתי מיד, עליתי על המיטה ופיסקתי את רגליי.
"גם את, הזונה גילה" ירתה
"למה את מחכה?"
המיטה זעה ומישהו לידי כנראה גם עבר לתנוחת ארבע.
אינסוף מחשבות ואפשרויות רצו בראשי. היא הזכירה באמת זונות נוספות שהיא מחזיקה לצורך שעשוע.
מה היא מתכננת? רק לא מגע עם גבר התפללתי.

"טוב, תקשיבו היטב, זונות מתוקות שלי"
"די נמאס לי מהמסנג'ר והטלפונים, חשבתי מדוע שלא אשתעשע בכם במציאות"
"אל תשמחו, זונות עלובות, גם כאן לא תזכו לחוש או לראות אותי"
"אבי, העבד המתוק שלי, כאן. אני המורה והוא המבצע"
"בחרתי בזיווג של שניכם כי אתן זונות דומות למדי, גם בגיל, גם במראה החיצוני, גם בקינקיות שלכם, אני יודעת שמאוד אהנה לראות אתכן, הפעם לא דרך מצלמה ארורה" – צחקה בסיפוק.

"קשור להם את הביצים" ציוותה על אבי.
יד גברית בוטחת חפנה את שק האשכים שלי, מותחת אותם כלפי מטה, מפרידה אותם מהזין.
חבל דק או שרוך נכרך מספר כריכות בחוזקה, דוחק את הביצים לשארית השק.

"ככה הרבה יותר טוב" אמרה.
"זה יזכיר לכל אחת מכן מהי"
"כעת שימו לב, זונות, אבי מיד יפעיל לחץ מתגבר במקביל על הביצים שלכם. הראשון שיצייץ יהיה הנקבה"
שוב היד הבוטחת. חופנת את ביצי. אני חש בלחץ ההולך וגובר. הכאב מתחיל להיות חד.
אני נושך את שפתי כדי לעמוד בכאב ולא לפלוט ולו אנחה. רק לא להיות הנקבה.
הכאב פשוט בלתי נסבל. אני על סף שבירה כשפתאום אני שומע יבבה גברית משמאלי.
הלחץ נפסק, אך הכאב נשאר.
אני נושם לרווחה, מנסה לנשום עמוק ולהרגיע את הכאב שהחל להתפשט לבטן.
"כך צפיתי, אין הפתעות מסתבר" הפטירה.
"הזונה עופרה תזיין אם כך את הזונה גילה".
"אגב, זונות שלי, תנוח דעתכן, הכל מצולם ומתועד, חה חה" צחקה בארסיות מכוונת.
"תעמיד את הזין, כלב" צעקה עליי.
"איך אתה בדיוק מתכוון לזיין עם זין נפול כזה?"
שלחתי את ידי אחורה והתחלתי משפשף את הזין במרץ. קולה הסמכותי מהדהד בראשי, גורם לזין להזדקף.
הכדור כנראה שהחל להשפיע. חשתי בזיקפה חזקה מתמיד.
"יפה זונה" עודדה אותי.
יד גברית אחזה לפתע בזין שלי, מגרשת משם את ידי המשפשפת. ומלבישה קונדום לאורכו.
יכולתי לשמוע צליל של כפפת גומי נמתחת ומיד אחר כך נוזל שמנוני הנלחץ מתוך מיכל.
"הזונה גילה מעולם לא נטחנה בתחת ע"י גבר, בדיוק כמוך, עופרה"
"אבי, למזלה, מכין אותה"
משמאלי שמעתי אנחות.
"תסתמי! אף ציוץ!" הורתה לו גבירתנו.
"שלוש אצבעות אבי. זה יספיק." הורתה.
קול מצלמה ופלאש נשמע.

"בוא אבי. סיימת איתן. אתה כנראה לא ממש תראה את המופע, חה חה"
"רק שכל הסיטואציה תשב היטב בראשכן, זונות, אני יושבת לי על כורסא, מביטה בכן, פשוקת רגליים, אם זה נורא חשוב לכן לדעת. הכלב אבי, על ארבע מולי, זוכה כעת לטעום ממיצי הכוס שלי."

"קדימה, זונות שלי, תתחילו. הזונה עופרה, גשי לעבודה"
שלחתי יד שמאל הצידה, מתחתי אותה ונגעתי לראשונה בגופו של זה שלצידי. הוא נרעד.
ניסיתי להעריך נכונה היכן אנו ביחס למרכז המיטה.
נעתי תוך כדי גישוש והתמקמתי מול אחוריו של גיל. פיסקתי מעט את רגליו על מנת להביא את חור התחת שלו מול הזין שלי. כיוונתי בידי והתחלתי מחדיר את הזין לתוכו.
כל העת נאבקתי במחשבות. לא. אני לא מזיין גבר. זו בחורה שכורעת על ארבע עם התחת מולי. מה ההבדל? שכנעתי את עצמי.
גיל נאנק. לקחתי מעט אחורה. נותן לו להרגע מעט ונעצתי שוב, הפעם עמוק יותר. חור התחת שלו היה שמנוני מההכנה הטובה של אבי. נעצתי עמוק יותר והזין נבלע כמעט כולו בחור התחת של גיל.
"לזיין" שמעתי אותה צועקת.
משכתי את הזין לאחור ושוב חדרתי, הפעם בחוזקה פנימה עד סוף הזין.
בתנועות אגן מתגברות החלתי לשלוף את הזין ולנעוץ אותו שוב, יכולתי לשמוע את גיל נאנח. נדמה לי שהיו אלה אנחות של הנאה.
"זה יפה, זה מדהים, אין לכן מושג זונות כמה זה מחרמן. תמשיכו. עוד." לקולה התלוותה כעת גם נימה של חרמנות. ניכר היה בקולה שהיא מפיקה המון הנאה וגירוי מהמופע שלמולה.

"עיצרו" פקדה לפתע.
השארתי את הזין תקוע במעמקי החור של גיל וקפאתי.
"בא לי להוסיף לכם אתגר קטן" אמרה בערמומיות.
שוב ידיים גבריות מתעסקות לי עם הביצים. משהו נקשר שם. אין לי מושג מה בדיוק.
שוב קול של מצלמה ופלאש נשמע באויר.
"ככה מעולה. חה חה" צחקה. "תמשיכו. ובכוח. אני רוצה לראות זיון אגרסיבי"
ניסיתי לשלוף את הזין אחורה אך מתיחה חזקה בביצים מנעה זאת ממני. גיל השמיע נאקה של כאב. נעצתי שוב פנימה. המתיחה פסקה.שוב אחורה, הפעם באיטיות ושוב מתיחה כואבת בביצים.
הבנתי שאבי קשר לנו את הביצים זה לזה. כעת אנו מוגבלים בתנועה.
הצלפות החלו לנחות על התחת שלי.
"תזיין כבר, כלב".
"חזק! עוד!"
הגברתי את הקצב מתעלם בכוח מהכאב שנלווה בכל תנועה אחורה.
נדמה לי ששמעתי שוב מצלמה והבזק של פלאש מבעד לכיסוי העיניים.
"ברור לך שאתה לא גומר. כן, הומו?" פנתה אליי.
"כן גבירתי ברור" עניתי מתנשף ממאמץ וגירוי.
"אני היחידה שגומרת כאן היום" הוסיפה בלעג.
"זהו מספיק" – עצרה אותנו.
"אבי יתיר אתכם ותתחלפו" - פקדה.
נמלאתי פחד. מעולם לא חדרו אליי. אף פעם לא זיין אותי גבר. אז נכון שזה עלה פה ושם בפנטזיות כמוסות, אבל עובדה גם שאף פעם לא מימשתי זאת.
אצבע משומנת נתחבה לי לפי הטבעת. קדימה ואחורה. קצת בסיבובים. מרחיבה את החור הצר והמכווץ.
לא נורא כרגע. לא ממש כואב.
"אחחח" פלטתי כשאבי החדיר אצבע נוספת.
"תסתמי זונה" היא הפטירה.
אצבע שלישית נוספה. הפעם זה באמת כאב. עצרתי את עצמי מלצרוח.
שלוש אצבעות כעת הרחיבו את החור הכואב.

הרגשתי בגיל גוחן עליי מאחורה, חשתי בזין שלו ננעץ במרכז החור שלי.
עשיתי הכל כדי להרפות את השרירים המכווצים מפחד.
הוא היה מאוד מתחשב. נע מעט קדימה. נותן לי להתרגל ושוב אחורה. בכל פעם נועץ עמוק יותר את הזין לתוכי. זה כאב נורא. בייחוד כשלבסוף נעץ את מלוא הזין לתוכי.
"קדימה. אני רוצה לראות זיון. מה זו הגריאטריה הזו?" צעקה.
גיל הגביר את הקצב וחשתי באגנו החובט בי.
חשתי מושפל. ניסיתי להנות. לא ממש הצלחתי. זה כאב ושפשף והתפללתי שזה ייגמר כבר.
שוב קליק של מצלמה והבזק נלווה. לא ניתן לתאר את עוצמת ההשפלה. אלא שלהשפלה עצמה נלוותה תחושה נעימה של סיפוק מכך שהנה אני עומד בכך ומרצה את גבירתי.
גיל זיין אותי ארוכות. התפלאתי איך הוא מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בלי לגמור.
ברקע שמעתי את גניחותיה והזין שלי עמד כמו טיל למשמע גמירותיה.

"מספיק לכם. עיצרו!" פקדה לבסוף.
"הסירו קונדומים ומהר לרצפה!"
גיששתי את דרכי מהמיטה לרצפה, נתקלתי בדרך בגיל.
"שיכבו על הצד במהופך זה מול זה"
גיששנו בידינו מנסים להבין זה את מיקומו של זה.
"אתם בטח מתים לגמור, נכון זונות?" גיחכה
"כן, גבירתי" ענינו שנינו.
"יפה. אני רוצה לראות איך אתם מוצצים זה לזה"
קירבתי את ראשי ונתקלתי בזין של גיל. הוא מצידו הכניס את שלי לפיו.
שכבנו כך על הרצפה כאשר כל אחד מוצץ את הזין של האחר.
"עד הסוף!" "אני רוצה עד הסוף!"
גיל נעץ את הזין קדימה וחשתי שאני מקיא.
"אנחנו כבר זזים, הייתם נפלאים היום" החמיאה לנו.
"כעת, הראשון שמביא את השני לגמירה יזכה להסתובב היום עם הריח שלי על פניו" – הוסיפה.
גיל שמע זאת והחל להגביר את קצב המציצה.
ידי עלתה וירדה במעלה הזין שלו במקביל לשפתותיי שעוטפות אותו.
מעולם לא מצצתי זין של גבר.
נראה שגיל היה מנוסה יותר ממני. תנועותיו היו חזקות ויסודיות יותר, הוא הגביר את קצב המציצה וחשתי שאני עוד רגע מתפוצץ. הוא שלח יד וחפן לי את הביצים ובזה כבר לא עמדתי. יריתי מתך של זרע לוהט לתוך פיו כשרק הזין שלו הנעוץ בפי עוצר את גניחותיי. הוא שלף את הזין שלי מפיו ויכולתי לשמוע אותו יורק.
"חה חה" שמעתי אותה משועשעת.
"מגעיל אותך, זונה?"
"זה בסדר גבירתי" ענה מתנשף.
"עבודה יפה. סיום מרשים. הנה הפרס שלך" אמרה והעבירה את כף ידה הרטובה לאורך לחיו.

כ'ץ​(נשלט) - אכזרי למדי יותר מידי גייז אבל:)

לא רוצה להגיד שנהנתי:)
לפני 17 שנים
עבדך הכנוע​(נשלט) - היא טוענת שזה הפחד הגדול שלי....
לפני 17 שנים
Red witch​(שולטת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 17 שנים
Red witch​(שולטת) - חייבת להגיב ועכשיו!
הפנטזיות הכי חזקות של האדם מראות על רצון עז והפחד מלנסות.
ההבדל הדק בין מציאות לדמיון זה בדיוק צעד אחד קדימה של תעוזה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י