בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"זה הכל בראש שלך..."

לפני 17 שנים. 24 בינואר 2007 בשעה 8:34

"שמע, חומד, זוכר שסיפרתי לך על העבד הקודם שלי?"
"זה השרוט במוח, זוכר?"
"כן" עניתי "זוכר"
"אז בקיצור, הוא משגע אותי כבר כמה זמן שאמצא לו גבר. הוא חייב זין של גבר."
"הוא מת שגבר יזיין אותו כשאני שם".
"אני מחפשת כבר כמה זמן ולא מוצאת מישהו לעניין"
"איך אתה בקטע של גברים?" שאלה.
"אמאל'ה" חשבתי בליבי "רק לא זה".
"מעולם לא הייתי עם גבר, לא נמשך לגברים." עניתי
"מעולה!!!" שמעתי אותה אומרת.
"אז אתה הולך לזיין גבר בפעם הראשונה"
שתקתי, המום. לא יכולתי להוציא הגה מפי.
"מה אתה שותק?" רעמה.
"אני לא יודע מה לומר. אני לא חושב שאני יכול. אני לא בקטע של גברים." עניתי.
"אתה בקטע של עבד. עבד שלי, אם לא ברור לך!"
"ככזה אתה מבצע את מה שאני אומרת, ואם אני פוקדת עליך לזיין גבר – אתה תזיין גבר! מובן?"
"כן המלכה" נכנעתי.
"יהיה משעשע. אני בטוחה" אמרה וצחוק נפתל בקולה.
"איך לא חשבתי עליך קודם" התפלאה.
"טוב, תקשיב, עבד. מרגע זה אתה לא מאונן ולא שוכב עם אישתך. ברור?"
"כן, ברור, המלכה"
"אני רוצה אותך חרמן בטירוף, אתה תזיין כל מה שאומר לך!"
"יום ג' בשבוע הבא. תרשום ב- palm שלך. תחת השעה 7 תסמן שעה ותרשום "Gay". בדיוק המילה הזו אני רוצה שתופיע אצלך ביומן".
"כן, המלכה, ארשום" עניתי.
"איך אתה מרגיש?" התעניינה.
"לא יודע. קצת קשה לי עם זה. מקווה לעמוד בציפיותייך גם כאן"
"תעמוד, תעמוד. בטח שתעמוד. וכדאי שגם יעמוד. אחרת הוא זה שיזיין אותך. אתה לא מעדיף את זה, נכון?"
"לא. לא המלכה. ברור שלא" מיהרתי להשיב.
"יפה, עבד. זכור, שבוע לא לאונן ולא לזיין. זה חשוב וחיוני!" סיימה.

שבוע מוטרף עבר עליי. מחשבות על מה ואיך ולמה לעזאזל היא עושה לי את זה התערבבו עם התפעמות מכושר ההפתעה שלה והיכולת שלה להוביל אותי למקומות כאלה אפלים.
עלה בי שוב הריגוש מכך שהיא קובעת, שהיא כופה אותי לצרכיה ולגחמותיה חרף התנגדותי.
יותר מהכל סמכתי עליה.

ערב יום ג' הגיע. אני במעלה המדרגות לביתה. חש רעד בכל הגוף. רעד של פחד מהלא צפוי, מההתנסות הביזארית הזו בעיני.
"תכיר, עופר, זה אלון, העבד שלי" הציגה אותי בפניו.
"הוא יזיין אותך היום בתחת" הוסיפה בנון שלנטיות.
חשתי נבוך מאוד. נראה לי שגם הוא.
"נעים מאוד" התעשתי והושטתי את ידי.
"גם לי" הוא השיב בלחיצה.
"יופי" אמרה "שבו ודברו מעט, תכירו וכדאי שתזדרזו כי אין לי את כל הערב בשבילכם" הוסיפה.
"אני מיד חוזרת"
היה לא פשוט לפתוח בשיחה. הוא דווקא היה זה שיזם. שאלה מצידו, שאלה מצידי, הקרח אט אט הפשיר.

קול נקישת עקבים בקע מהפרוזדור. שנינו כאחד הסבנו את מבטינו אליה.
היא הייתה מהממת. נעולה מגפי עקב גבוהים, לבושה חצאית צמודה ומינימלית
וחזייה שרק הדגישה את שדיה הגדולים והמתפרצים. בידה החזיקה שוט רצועות שחור וארוך.
"אני מקווה שהספקתם להכיר, אבל זה באמת לא קריטי" אמרה
"תתפשטו" ציוותה.
עופר ואני קמנו ממקומנו, מביטים בה בהשתאות ומתחילים להסיר חולצה, נעליים, מכנסיים....
התרגשותי הייתה בשיאה. יכולתי לשמוע את ליבי דופק בחוזקה בבית החזה.
עמדנו שנינו מולה עירומים לחלוטין, משפילים מבט.
"ארצה עופר" פקדה עליו.
"זוז הצידה" ציוותה עליי.
"עופר לא נשוי ולכן עופר ייסומן קצת..." אמרה
"נכון, זבל?" פנתה אליו
"כן, המלכה" ענה
השוט הונף ונחת בחוזקה על ישבנו של עופר. קו מאדים סימן את מקום הצלפת השוט.
להפתעתי עופר לא נע.
היא הצליפה בו עוד ועוד, פעם על ישבנו ופעם על גבו.
סימנים אדומים החלו מעטרים את גבו וישבנו.
עופר החל להפליט קולות כאב עצור.
"טוב לך, כלב?" פנתה אליו.
"כן, המלכה, כן" ענה כשכולו נאנק מכאב.
"מה יקרה עוד מעט, כלב?"
"אני אקבל בתחת" ענה
"תפרט!" צעקה אליו
"אלון יזיין אותי בתחת, המלכה" גנח
"העבד אלון רצית בטח לומר. נכון?" אמרה והצליפה בו הצלפה חזקה במיוחד.
"כן, סליחה המלכה, העבד אלון יזיין אותי בתחת, המלכה"
"יפה" הפטירה משסיימה להלקותו.
"תביאו לכאן את שולחן הסלון" פקדה עלינו.
עופר קם וניגשנו להביא את השולחן שהיה שולחן עץ מלא, מאסיבי, עם רגלי עץ עבות וכהות.
"שכב! על הבטן! ידיים ורגליים לצדדים!" פקדה עליו.
"קשור היטב את ידיו ורגליו לרגלי השולחן" ציוותה עלי לאחר שעופר נשכב על השולחן.
כרכתי את החבל שנתנה לי סביב ידיו וקשרתי כל אחת מהן לרגל השולחן.
עופר פיסק את רגליו וקשרתי כך גם את רגליו.
הוא שכב כעת מפושק רגליים, חור ישבנו חשוף מולי.
"מרח לו את זה" אמרה לי ומסרה לי שפופרת משחת סיכה כלשהיא.
"לא עומד לך" פנתה אליי משסיימתי.
"אוננת או זיינת השבוע?" שאלה.
"לא המלכה, ברור שלא" מיהרתי לענות.
"אז מיד יעמוד לך" ענתה ורכות כלשהיא התגנבה לקולה.
היא ניגשה אליי והחלה להעביר את ידה על גופי, שורטת קלות את חזי,
מתעכבת סביב הפטמות, מגרדת כל אחת מהן בציפורן אצבעה.
מעולם לא נגעה בי כך. נגיעות מתונות ומחרמנות. היא ידעה מה היא עושה. מטרתה הייתה ברורה.
ידה ירדה לכיוון הזין שלי, חופנת את הביצים, אוחזת בהן בחוזקה מתונה, חובקת באצבעותיה את הזין ומשפשפת אותו מעלה מטה.
"יפה, מתוק" אמרה משהבחינה בזין שלי מתקשה.
"ידעתי שלא תאכזב אותי" הוסיפה.
היא קירבה את פיה אליי, נעה לכיוון אוזני והחלה לנשוך את תנוך האוזן.
"מעולה. אני רוצה אותו קשה" לחשה לי תוך שהיא ממשיכה לשפשף את הזין.
הייתי מחורמן. הזין שלי העיד על כך במלוא זקפתו.
היא הוציאה מאנשהו קונדום והלבישה לי אותו במיומנות על הזין.
"בוא" היא כופפה את גבי בידה "בוא" אמרה וקירבה את אברי לפתח החור של עופר תוך
שהיא ממשיכה ומטריפה אותי.
"כנס" הורתה לי תוך שהיא מציבה את קצה הזין בפח החור.
"יפה מאוד, כלב" עודדה אותי כשהזין הזקוף החל להינעץ בחור המשומן.
"עוד, עוד, יותר פנימה" חבטה בכף ידה על ישבני.
עופר החל לגנוח מתחתיי.
"קדימה, עכשיו תזיין, אוי לך אם תגמור" אמרה בתקיפות.
נשכבתי על עופר, נועץ את הזין שלי עמוק לתוכו, עולה ויורד ופשוט מזיין אותו.
היא עמדה ליד, מבט משועשע בעיניה.
"טוב לך, זבל?" פנתה לעופר.
"כן, המלכה" ענה מתנשף.
"מחזה מדהים, פשוט נפלא איך ששני הכלבים העלובים שלי מזדיינים".
"מה אומרים, עופר?" פנתה אליו.
"תודה המלכה" ענה
"תודה שמה?" הקשתה
"תודה שדאגת שהעבד אלון יזיין אותי בתחת, המלכה" ענה עופר, יודע בדיוק מה ואיך
היא רוצה לשמוע את זה.
השתדלתי לבודד את עופר מכל ההתרחשות הזו. נמנעתי למחשוב את מי בדיוק אני מזיין.
החור שלו היה חם וצר והיה לי נעים.
פחדתי שתרד לי הזקפה ברגע שאפנים שאני מזיין תחת של גבר.
הפניתי ראש לכיוונה, שואב אנרגיה וחרמנות מהמראה הסקסי שלה.
היא הבחינה בכך, כנראה קראה את מחשבותיי.
היא הסירה את החצאית, חושפת את הכוס המלכותי שלה בפניי,
עלתה על עורפו של עופר ונשענה בידיה לאחור על הספה, פוערת מול עיניי כוס רטוב ומגרה.
"קדימה, עבד, לעבודה!" ציוותה עליי.
התחלתי להעביר את לשוני לאורך החריץ שלה.
מלקק בלהט את הדגדגן ונועץ את לשוני פנימה לתוך הכוס החם.
"מעולה, עבד, תמשיך כך" נאנחה בקול רם.
המשכתי לזיין את עופר בכל כוחי, מתפרע בלשוני על הכוס שמולי.
"טוב, טוב, עוד כלב, עוד.....!!!" צעקה ודחפה עוד את הכוס לעברי.
אגנה החל לרטוט באקסטזה והיא גמרה בקול רם, מצמידה את ראשי ללגום את שארית מיציה.
"אני סופרת עד 10 ואתה גומר"
"הגעתי ל-10 ולא גמרת – אתה מתאפק שבוע נוסף. ברור הומו?" הדגישה.
"כן המלכה, כן ברור" עניתי מיוחם ממשיך לזיין במרץ.
"אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע " ספרה
בשמונה גמרתי. יריתי את כל השפיך שהצטבר לי במשך השבוע. פריקת כל הלחץ שהצטבר עד אותו יום.
שמחתי שעמדתי במשימה. שמחתי שריציתי בכך את המלכה.
היא נתנה לנו דקה שתיים להירגע ואז הרעימה בקולה: "יאללה, קומו, עופו להתלבש ותתחפפו מכאן. חמש דקות ואתם מחוץ לדלת. זוזו!!!"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י