שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא בורחת

פח הזבל הפרטי שלי.
לכאן מתנקזים העצב, הכאב, מחשבות, אכזבות ושאר הגיגים.
לפני 17 שנים. 24 בספטמבר 2007 בשעה 21:44

הוא צף, ממלא אותי, מטריף אותי.
והוא מנווט למי שלא אשם.
משתולל לי בעורקים, מציף, עוצמתי, מוחשי ובלתי ניתן לשליטה.
ואין לי ממש סיבה מוגדרת לכעס הזה, אבל הוא שם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י