סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא בורחת

פח הזבל הפרטי שלי.
לכאן מתנקזים העצב, הכאב, מחשבות, אכזבות ושאר הגיגים.
לפני 16 שנים. 24 במאי 2008 בשעה 17:15

אם יש דבר אשר בחלומות הכי פרועים ונלוזים שלי לא חשבתי שאעשה זה לחלוב עיזים. או בכלל לחלוב...
מצאתי את עצמי לקראת ערב מתיישבת על שרפרף קטנטן בדיר עיזים, סוחטת את עטינהם של שתי עיזות עד זוב.
ובאופן פלא כל כך התענגתי מהמעשה.
שעה וחצי של חליבה מיוזעת הניבו ליטר של חלב חמים אשר יפיק יוגורט. אוח, כמה שאתענג עליו.

פני הים - זה לא פח זבל - חולבת מתוקה
זה נראה יותר מקום בו את משאירה סימני דרך.

והדרך, אינה "נצעדת" סתם, גם שאנחנו צועדים בה למבוי סתום - אין יותר נכון ממנו כדי לפנות ולהמשיך הלאה
כי מי שלא טועה לעולם
הצדק שמתגלה לו חלקי ולקוי
ומי שאינו מנסה
הצלחותיו באות לו ממקום שאין בו מחילה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י