לפני 16 שנים. 23 במאי 2008 בשעה 13:01
אבדתי אמונה
ואני מבטיחה לעצמי, זה זמני, זה יעבור.
שבי לך בצד, תנוחי, קחי פסק זמן, לטפי את הצלקת, דברי אליה, התייחסי אליה,
עברי עליה עם האצבעות, לאט לאט, בעדינות, הרגישי אותה, אהבי אותה גם כשהיא כואבת.
אני מנסה, באמת שמנסה לתת לה יחס הולם, אבל אני חוששת שאני נקשרת אליה. כל כך נקשרת אליה, עד שלא אתן לה ללכת.