לפני 16 שנים. 15 במאי 2008 בשעה 10:47
נלחמתי בהן בשבועיים האחרונים
מלחמה קשה.
הבטן אומרת לא, הראש אומר כן, הפסקתי לרגע לבטוח בהן,
כי חשבתי שאני עטוייה בשריון כל כך עבה שהוא מונע ממני לראות מה באמת נכון,
אז התעלמתי
והתעלמתי
למרות שזה לא הרגיש לי נכון ולמרות שלא בטחתי.
אולי כי כל כך רציתי שזה יצליח, אולי כי כך כך רציתי לשחרר את המחסומים והמגננות שלי.
אבל כשהציבו בפני אולטימטום הבוקר היה לי ברור... כל כך ברור שלא טעיתי.
דמעות שוטפות את הכעס והאכזבה.
כעס כי לא הקשבתי לבטן שלי, ואכזבה כי הכל היה שקרי.