שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא בורחת

פח הזבל הפרטי שלי.
לכאן מתנקזים העצב, הכאב, מחשבות, אכזבות ושאר הגיגים.
לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 19:26

התבלבלו לי האינטואיציות.
אני כבר לא בוטחת בהן.
תמיד סמכתי על תחוש הבטן שלי, אבל אני חושבת שהפחדים וההגנות שבניתי משבשות אותן.
אני כבר לא בטוחה שאני יודעת מה נכון. אני מנסה, נותנת צ'אנס, אבל אני לא באמת מאמינה.
ועל הנייר אין לי כל סיבה שלא להאמין...
הכל נראה מושלם.
אבל הבטן אומרת לי שלא. משהו שם לא נכון.
אני נלחמת בה, בבטן, מנסה להתעלם, יודעת שלפעמים המוח מתעתע בי.
סוג של מלחמה,
אני נלחמת בעצמי.
אני רוצה להאמין, אבל לא מצליחה.
הרציונל אומר לי להישאר ולבדוק, הבטן אומרת ללכת.
החלטתי שלא להחליט
ולהמתין.

אלפא נומינלי -
דווקא לתחושות הבטן צריך להקשיב

בהצלחה
לפני 16 שנים
Tiny lady​(לא בעסק) - בגדול מסכימה, ואף הייתי מייעצת זאת לאחרים. אבל אני חושבת שהבטן מתעתעת בי לאחרונה...
כך שאני לא ממש בטוחה.
לפני 16 שנים
פרא אדם - יאללה סעי תמיד אפשר לקחת רוורס ( מה שקילקלת אתה יכול גם לתקן - רבי נחמן ... )

חוצהמיזה לחוסר תנועה / אי עשיה יש גם מחיר ( לא להחליט , לא לעשות וכ'ו זאת החלטה שיש לה מחירים כמו להחלטה כמו לתזוזה )

לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י