לפני 17 שנים. 13 במרץ 2007 בשעה 13:41
כבר לא כואב לי בבטן, הגוש בבטן כבר יותר משבוע שאינו קיים.
עצובה.
וזה בסדר. מרשה לעצמי להרגיש את העצב, להתאבל, עם זה אני יכולה ומצליחה להתמודד, עם הכאב היה לי קשה. הוא היה כל כך כואב, כל כך חזק, עוצמתי ומוחשי עד כי לעיתים הוא היה פיזי.
והעצב עצמו, מחזק אותי, מרשה לעצמי להיות עצובה, על אדם שהיה ואיננו עוד בחיים. אני כבר מסוגלת לבכות.
ברור לי עכשיו כי הכאב שלי היה כמו כדור שלג שהתגלגל לו ודבר גרר דבר, בעיקר הענשה עצמית, ורצון לפגוע בעצמי ולכאוב עוד יותר.
.
אבל לא עוד, רוצה יותר מזה, כי מגיע לי, כי הרווחתי את זה.
מקווה שימים טובים עומדים בפתח.
