לפני 17 שנים. 20 במרץ 2007 בשעה 23:38
טוב לי, שקט לי, רגוע לי, שליו לי.
והיא? מתעקשת לנבור ולחפור.
ואני מנסה להילחם, טוב לי אני שוב אומרת.
והיא? צריך להבין למה, אני רוצה להתמקד בדרך שהובילה אותך לשחור, ברצון, בסיבות.
אבל זה העבר אני אומרת, אבל אם לא תביני ולא תפתרי ותסגרי קצוות הוא יכול להיות מחר העתיד, ולא שזה רע, אבל לך תהיה זכות הבחירה מתוך הבנה והשלמה.
נכנסתי מחוייכת, יצאתי דומעת.
אבל רגועה יותר ושלמה יותר.
