כבר לא בורחת

תמיד אני קיצונית, אין באמצע, ואין אפור, יש או לבן או שחור.
לא יודעת להגיע לאמצע.
ועכשיו, רגוע לי, תחושה שכביכול כמהתי אליה תקופה מאוד ארוכה, אבל רגוע לי מידי.
מצד אחד בא לי קצת סערות, בא לי להרגיש את האדרנלין מבעבע, ומהצד השני, אין לי כח או חשק או אנרגיות לעשות. בוחרת ברגוע.
והרגוע טוב לי עכשיו, למרות הריקנות והשעמום.
כנראה שזה מה שהנשמה בוחרת...