שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא בורחת

פח הזבל הפרטי שלי.
לכאן מתנקזים העצב, הכאב, מחשבות, אכזבות ושאר הגיגים.
לפני 17 שנים. 13 ביוני 2007 בשעה 18:38

למה כשאני כל כך רוצה לבכות בכדי לפרוק את הכאב והגוש המתעצם בגרון ובבטן דבר לא קורה או יוצא, אפילו לא דמעה אחת קטנה. ואילו כשאני רואה סרט אווילי או תוכנית טלוויזיה מטופשת הן באות, מגיעות וזולגות להן בנקל?

מביט לרגע - כי אז ההגנות שלך רופפות יותר .
לפני 17 שנים
Tiny lady​(לא בעסק) - לא בדיוק כזה. ויסלחו לי חובבי היפים והאמיצים. אבל שכמותם.
לפני 17 שנים
DRAKULLA​(שולט){בתו של דרק} - תוש חומד, כי ביומיום את כולך מגננות ופאסון. ומול המסך הקטן לבד , התמונות שעוברות מהמוח ללב עוקפות את הפאסון ולוחצות ביתר קלות על כפתור הדמעות.
ש ח ר ר י ....
כוננות הספיגה בוטלה את יכולה לצאת מהמקלט }{}{}{
חולה על .... שלך :-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י