לפני 17 שנים. 24 ביוני 2007 בשעה 19:40
כך אמר לי הערב הונילי החדש שלי, אחרי ששיתפתי אותו ולו במעט בחיבה שלי לכאב.
כל יום אני מגלה צד חדש שלו, פן חדש שאני אוהבת ומתחברת אליו, נקשרת אליו, מתקרבת אליו. אבל לא מפסיקה לתהות אם אני יכולה להסתפק בזה ולוותר על אדרנלין, הריגושים, הפיצפוצים והכאב.
התהייה הזו והפחד יושבים לי כמו עלוקות על הצוואר, אינן מרפות וגורמת לי ללחוץ על הברקס.