לפני 17 שנים. 28 ביוני 2007 בשעה 17:14
כשאני מתקרבת ומשחררת ומרפה, ואז מתחילה לרצות, באמת באמת לרצות ולנסות מתגנבים להם הפחדים. פחדים בדמות שדים שמשתוללים במוחי, עושים שמות וגורמים לחוסר ביטחון לצוץ ולצוף למעלה. החסינות והבטחון שאפפו אותי עד כה שגרמו לי להיות מנותקת ומנוטרלת מפגיעה ולהיות בשליטה מתמוססים להם. בא לי לחתוך ולעזוב כי כשאני מתחילה להרגיש אני מרגישה כאילו השליטה נלקחת מידיי. ואני נלחמת בעצמי להישאר.
הפחד להיות חשופה ופגיעה, הפחד להיפגע לא נותן לי מנוח. אני מנסה לגרש אותם במחשבות חיוביות ואופטימיות יותר, אני מקבלת אתנחתא רגעית ואז הם חוזרים.
אולי זו נבואה שמגשימה את עצמה, אולי הם גורמים לי להרחיק אותו מעליי אבל ההרגשה פאקינג מחורבנת.