שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא בורחת

פח הזבל הפרטי שלי.
לכאן מתנקזים העצב, הכאב, מחשבות, אכזבות ושאר הגיגים.
לפני 17 שנים. 7 ביולי 2007 בשעה 21:24

חודש של ביחד נקטע לו, מסתבר שהאינטואיציה מייצרת לי סרטים מציאותיים.
החלטתי לחתוך. עמוק בבטן קרו יותר מידי בלאגנים והמולות בחודש אחד. ואני רק רוצה את השקט שלי, את הפינה השקטה והכתף שאוכל להניח את הראש ולנוח. רוצה להרגיש בטוחה, רוצה להרגיש אהובה, לא רוצה לפחוד. לא רוצה לחשוש.
שניה אחרי שהסתיימה השיחה הגיעה ההקלה המבורכת.
ואני תוהה ביני לבין עצמי האם היה לי קשה מידי להתמודד, או שזוהי באמת הקלה של משהו שלא היה צריך לקרות.

D-HUNTER - זה לא ממש משנה העיקר שההקלה הגיע וזה הכי חשוב והכי טוב..
כי כאשר ההרגשה הלא טובה נישארת כלום לא שווה..
תחשבי על זה כך...
שהיה לנו שבוע קסום ומלא הפתעות...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י