אמנציפציה

השליטה שלי בך היא הזדמנות של אהבה.
אני מבקשת ממך רק את מה שתתן, באהבתך אלי.

אני עוד לא יודעת להצליף, לחתוך, לדקור. אני לא מכאיבה כמו שהייתי רוצה.
אני "נאלצת להסתפק" בשליטה במילה, במבט, ברגש.
לכן אני חוששת, כי רגש מכאיב יותר משוט, וברגש אני מיומנת פחות.
לכן לא קל לי להיות השולטת שלך.

אתה לא "סאב" מעצם היותך, אתה סאב כי אתה שלי, ומידת הסאביות שלך היא שיקוף של מידת הדומיות שלי.
לכן לא קל לי. אני נדרשת באמת להוביל.

הדמיון שלי עצום ורב ולפעמים אני מתבלבלת: מה מותר? מה אסור? מה תתיר לי?
מסוכן להגשים פנטזיה, כי זה יוצר הרגל. ולפנטזיות האחרות אז קשה יותר להישאר בתחומן, גם הן מבקשות לצאת החוצה, להתגשם.

הם יהיו לרגלי בשניה, אם ארצה. גם יהיה זה שיניח לי להתאמן עליו, אם ארצה. ויהיה זה שיתן לי להכאיב לו כמה שאצטרך, עד שאחוש בעצמי, אם ארצה. ויהיה זה שיניח לי לענות אותו למוות. אפילו שאסור לומר את זה, או לקוות את זה, או לרצות את זה.
לכן לא קל לי. כי אני רוצה רק אותך.
אני שבויה של אהבתי אליך