אמנציפציה

בפעם הראשונה ראיתי אותה מצליפה דווקא באישה. היא השכיבה אותה, די באגרסיביות, על גבה, והורתה לה לפתוח את הרגליים. האישה בה הצליפה פחדה; אני הייתי שם. שותפתי באקט כשהיא הורתה לי להחזיק לה את הרגליים כך שהן תהיינה פתוחות, חזק. האישה בה הצליפה פחדה, אבל הניחה לי לפשק את ירכיה. ביד מיומנת היא הצליפה בה צליפות רכות, מלטפות-כמעט, על ישבנה, על פנים-ירכיה, וקצת בכוס. אני החזקתי לה את הרגליים פשוקות כך שהכוס שלה יהיה חשוף. זה היה כיף.

מיומנות זה סקסי בעיני. בעבר היה לי חבר חולה סוכרת שתמיד הייתי מתבוננת בהשתאות על ידיו המיומנות כשהיה מודד את הסוכר בדמו ומכין את זריקת האינסולין. אהבתי את השגרה של תנועותיו כשהפשיל חולצה למעלה להזריק לעצמי בבטן, אוחז את קציה בפיו ומזריק ביד אחת. פעם הוא נתן לי להזריק לו; אחותו "תפסה" אותנו, וקראה לנו סוטים. הוא נהנה מזה מאוד, אבל לא הסכים אף פעם שאמשוך לו בשיער. גם בגלל זה נפרדנו, אבל בעיקר כי היה גזען.

היא הצליפה במיומנות וידעה בדיוק כיצד לשלוט בשוט. התביישתי לבקש שתלמד אותי. האישה בה הצליפה כרעה על ברכיה והניחה את פניה על המיטה. ליטפתי את שערה בזמן שהיא הנחיתה את שוט-הזנבות על עכוזה, פעם אחר פעם, בעוצמה משתנה, שולטת בו כמו היה המשך של ידה.

כך אני רוצה בעתיד לשלוט בחרב.

מה שהפתיע והרשים אותי היה המבט. כי כבר אנחנו קצת מכירות, ובכל זאת היתה בה נחישות סמויה אך ברורה, דרך לצוות שלא הותירה מקום לסרב, דרך לומר שהפכה הכל ברור, בהיר, וכפוף לרצונה. התביישתי לבקש שתלמד אותי, אבל ביקשתי.

לא הייתי בטוחה שפשתן יסכים לשיעור משותף. רציתי שהיא תראה לי איך, ויחד נתאמן עליו. חשבתי גם שיכול היה להיות נחמד לו היתה מביאה סאב או סאבית שלה, מדגימה עליו/ה, והייתי מתאמנת עליהם קודם, כדי להגיע מיומנת ומומחית אל פשתן.
פשתן הסכים.
יצאנו לרכוש לי שוט-זנבות.
השיעור נקבע.