סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמנציפציה

שחרור הוא תהליך. זוהי הדרך שלי אל הדומית שבי.
לפני 16 שנים. 3 בפברואר 2008 בשעה 20:25

אני רוצה סאב שישרת אותי. אחד שידאג לזה שהבית יהיה תמיד נקי, הכלים שטופים, שיגיש לי קפה, יבשל אם צריך.
"אין בעיה מותק", אומר לי פשתן, "נביא לך סאב-נקיון."

אני רוצה סאב שיחנה לי את האוטו. לנהוג אני אוהבת, אבל שיעשה גם את זה אם אני עייפה, ובעיקר שיחפש בשבילי חניה כשכבר ערב וקשה למצוא.
"אין בעיה מותק", אומר לי פשתן, "נביא לך סאב-נהיגה."

אני רוצה סאב להתאמן עליו בהצלפות כואבות, אבל ממש. אני רוצה סאב לעשות בו ניסויים ב-CBT, במחטים, בסכינים, בקשירות ארוכות ומשעממות.
"אין בעיה מותק", אומר לי פשתן, "נביא לך סאב-כאב."

אני רוצה סאב שיתחרמן מבגדי-פטיש, שישקיע ממיטב כספו כדי להאדיר אותי לבושה בלייטקס, ויניל ומתכות, כורכת רגליים נעולות מגפיים גבוהות (זוג שונה לכל יום בחודש) סביב צווארו.
"אין בעיה מותק", אומר לי פשתן, "נביא לך סאב-כספומט".

אני רוצה סאב גבר, שנכנע לרצוני;
אני רוצה סאב אוהב;
אני רוצה סאב פתוח להתנסויות;
אני רוצה סאב שיודע את מקומו;
אני רוצה סאב איתו תתפתח הדומיות שלי;
"בוא תעריץ את הכוס שלי", אני אומרת לפשתן.


האביר הצייתן​(נשלט) - מדהים לראות איך את מגלה עוד ועוד פנים של הכוח שלך וזה רק הולך ומתעצם.
הכוס המלכותי דורש ממלכה עם עבדים ואולי גם שפחות ולהתחיל להתאמן בעבודת השוט?

האביר
לפני 16 שנים
Aציבעוני​(אחר) - יש לך הכל בבית
קר שם בחוץ
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י