דבורים הם עולם מקסים של צבע וצורה, נוף וריח. הם חזונו של הטבע, ולא בכדי נבחרו להיות מאהבי הפרחים.
מלקטי הצוף הקטנים הללו שבויים בתוך עולם מחזורי רוטיני המתגלגל הלוך ושוב על עקביו. אין בהם רצון למרוד ואין להם זכות הבחירה. הם בכלל לא מודעים לדילמה. ובכל זאת, נראה שהם מאושרים, הכי מאושרים שיש.
כשהייתי קטן הייתי שבוי בקסמם. הייתי מבלה שעות במעקב אחר הדבורה הנוחתת בבסיסה של חרצית. כל כך אהבתי את היופי הממכר עד שלא פעם לכדתי את הדבורה יחד עם הפרח בתוך שקית ניילון. הילד שבי היה מביט בה, ומביט בה, ולא יודע שובע. אולם תמיד שחררתי אותה לחופשי כשראיתי שתש כוחה לעוף, ועוד רגע קט ונגמר לה החמצן, למרות חששי מנקמתה הקטנה (והמתוקה) של הדבורה- מעוקצה.
דבורים הם עולם מקסים של צבע ויופי, ריח וצורה, של פרחים ופרפרים, של קיץ ואביב. הם מבשרי החיים הנאמנים לדרכם ללא תנאי. אין בהם הרהור ואין בהם תמיהה. כל מה שיש בהם זאת אהבה, אהבה מתוקה כדבש!
לפני 16 שנים. 18 באפריל 2008 בשעה 7:34