מכבי של השנה מתאפיינת באמביוולנטיות מסוימת: מהמתרס האחד, חבורת פועלים שחורים בצהוב, "אבירי" הצווארון הכחול. מעין אסופת חוטבי עצים ושואבי מים הבאים לעשות מלאכתם כמעט בדרך קבע. ומהמתרס הנגדי, חבורת לוחמים שרפית גאה המציגה את הסקור הגבוה ביותר באירופה. מה שנקרא אולי אפור אבל יעיל.
בתחילת חודש מאי (בשני וברביעי בו), יום לאחר יום הפועלים הגדול, יתייצב כח צביקה למשימת קרב סימבולית: הפיינל פור הבא עלינו לטובה. צריך להיות הוגן ולהודות שכל מה שמכבי תשיג מעבר למה שכבר השיגה העונה, הוא בגדר דיבידנד. מכבי מגיעה למעמד הנכבד מדדה על קביה: מאמן שהתפוטר; פרשיה, ספק פלילית, שהייתה גורמת לנתק הדדי בו ובמקום בכל קבוצה שפויה אחרת, אבל לא במכבי הקרה והמחושבת; איבוד גביע בצורה רשלנית; הפסדים לא צפויים בליגה הלוקאלית; שחקנים שנפלו בדרך, וכאלה שרק החלימו מפציעות העבר- הם הם סממניה הבולטים של עונה המפליגה בבטחה לעבר חוף הסוריאליזם. ובכל זאת, בשורה התחתונה, עוד פיינל פור, המי סופר כמה של מכבי, בדרך מרשימה בהחלט. חבורת לוחמים כבר אמרתי...??
כל מה שנותר לי הוא לכסוס ציפורניי, לגייס את מלוא הסבלנות שכבר מזמן אבדה לי, לספור ימים לתחילת חודש מאי ואז לפלל לסיכולן הממוקד של עוד שתי יחידות אויב מובחרות בידי כח צביקה למשימות מיוחדות.
חג פ-ו-ע-ל-י-ם צהוב ושמח!!
לפני 16 שנים. 19 באפריל 2008 בשעה 5:23