הרהורים מהקומה השלישית

היא אמרה מרחוק זה פחות כואב,
הצבעים מטשטשים, הרגש מתקהה.
עוקצה של הדבורה כבר אינו שורף,
ממציצת הערפד ייוותרו רק סימנים.
סימניה- נשיכה משוננת
היא שהותירה חותם אהבה בבשרי.

ומרחוק, יש לי נטייה לצבוע שמיים,
לצייר עננים, לדמיין את הרוח,
להתחפש לציפור הפורשת כנפיה ועפה,
היישר אל חלונה, רק להביט בה ישובה שם,
הפייה חולמנית.
המרחק לא טשטש את דמותה,
הרגש לא קהה,
העוקץ מעקצץ,
סימניה הומרו בזיכרונות,
זיכרונותיה הומרו בצימאון.