הרהורים מהקומה השלישית

מכלה בדל של יום במאפרת הזמן,
הוגה שקיעה כציור משובח של הטבע.
ביד אמן נמשחה במכחול היצירה,
כיהלום נדיר המשובץ בנזרו של מלך,
שובצה, נחרזה, במחרוזת פנינים אצילית.

מביט בה בדומייה, ישובה בקרן רחוב,
מורחת אנשים לתוך מסגרת כהה.
בצבעי פסטל צובעת מילים על בד,
אנשים, צללים, טירה ערפילית באופק,
דמיונה אינו יודע שובע, רעב, כמה.

בדל של יום והיא ישובה לה,
שקיעה מצוירת נמרחת במסגרת.
מכחול יצירתה על בד מביע אומר,
יהלום המלך מנצנץ, נצפה בחרכי טירתו,
במחרוזת פנינים משביעה דמיונה.