צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 15 שנים. 13 ביולי 2008 בשעה 16:07

ממתין בסבך בסבלנות אין קץ, ריח אישה עולה באפי. ריח ניחוח ומקורו בבשמים ומיני תמרוקים. לא נע, רק מביט, עוקב אחר כל תנועה, בלאט, ללא הגה. הנה היא שם, מזדנבת אחר להקתה, מדדה על רגלה השמאלית, חבולה, כואבת, מעט חלשה. נפתח חלון ההזדמנות עוד רגע ואזנק, אלכוד, עוד רגע ואשסה שיניי בבשרה, אטרוף, לא אותיר דבר לאחר. גופי דרוך, מתוח, קפיצי. ברגליי זרמים, בציפורניי כשפים, בשפתיי הדם, בלשוני האהבה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י