הרהורים מהקומה השלישית

לא אחת התבטאתי כאן ובפורומים נוספים בזכותה של תיאוריית הסוד. היכולת שלנו לקבוע את המציאות לטוב ולרע היא אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלנו מהיקום.
אולם לאחרונה הולידו יוצרי הסוד תיאוריה חדשה הקרויה "צופן משה". התיאוריה הנ"ל מפרידה בינה לבין התיאוריה הקודמת ע"י מתיחת קו ברור בין הסוד העוסק בקבלה נטו לבין הצופן העסוק בנתינה. בעלי הסוד מוסיפים שהנתינה משמעותה השפעת שפע וטוב על הקוסמוס. כלומר הנתינה לא משפיעה רק על האני האישי של הנותן אלא על הקוסמוס המאוחד כולו.

הרעיון עצמו העוסק בנתינה שריר וקיים ואני דוגל בו בעצמי. בכלל אני גאה לומר שגם אל שיטת הסוד הגעתי דרך עצמי עוד לפני ששמעתי דבר וחצי דבר בנוגע לסוד. אולם הדרך בו הגיע בעל הסוד למסקנותיו תלויה על כרעי תרנגולת, לעיתים עד כדי גיחוך. מה שגורם לאנשים בעלי פרספקטיבה רחבה ועולם מדעי מעבר לממוצע לפקפק בתיאוריה כולה:

1. ראש לכל ההפרדה בין הסוד לצופן מבוססת על ההנחה שאנשי הסוד עוסקים בקבלה חומרית נטו: כסף, רכב חדש, וילה מפוארת וכו'. ואילו בעלי הצופן עוסקים בקבלה רוחנית, בנתינה. ההבחנה החומרית עצמה אינה עומדת תחת מבחן המציאות שכן לא מעט אנשים יזמינו לחייהם חברים חדשים וחיוביים, אהבה וזוגיות פורה וכו' ולאו דווקא פאר חומרי פרופר.

2. הצופן מבוסס על התגלות האל למשה במעשה הסנה הבוער, תוך ביסוס הצופן כולו על המילים "אהיה אשר אהיה". הצופן מתעלם מהכתיב העברי המקורי(!) ותולה תורתו בכיתוב האנגלי המוסיף פיסוק במשפט זה. ואם לא די אזי שלא רק שבכתב העברי המקורי אין שום פסיק אלא גם בעלי הפיסוק מאוחרים בזמן לבעלי הכתב. כך שגם אם היה פיסוק במקור העברי אין לתיאוריה זו על מה להישען.

3. יוצרי הטענה מניחים את מעמד הסנה כעובדה מוגמרת, כהוויה היסטורית ונשענים על גאולת ישראל ממצרים, זו חרף העובדה שאין שום הוכחה מדעית ליציאת ישראל ממצרים הרבה בשל שתיקתם של מקורות החוץ בנושא והיסודות הלגנדריים בסיפור היציאה המטילים ספק בכתוב כפשוטו; באותה תקופה עם ישראל כלל לא היה עם ועדיין לא התהווה לכלל עם; את הפירמידות לא בנו עבדים ובטח שלא ישראל.

סביר יותר להניח שהגיעה לכנען קבוצת מהגרים ממצרים (שבט) שעם הזמן נסתפח על שבטי ישראל הנוספים עד שהתלכדו כולם לכדי עם. מאוחר יותר נוצרה מסורת עממית המקשרת את ההגירה הנ"ל ממצרים לגאולת ישראל משעבוד לחירות. וזהו גם "המושב בחיים" של אגדת יציאת מצרים.

4. מה עוד שמעמד הסנה גופו חוטא ביסודות לגנדריים רבים ובלתי אמינים. ניתן אולי לקלף ממנו את השכבות ולמלט אי אילו הנחות היסטוריות אך בשום אופן לא נוכל להתייחס למאורע הסנה כאל תורה מסיני.

יוצר הצופן הלך הפעם צעד אחד רחוק מדי וביסס תיאוריה שלמה על סמך אגדות עממיות. אין אני רואה בעצם הדבר פסול שכן אני עצמי מצאתי בחוני המעגל ובנחום איש גם זו יסודות של תיאוריית הסוד. אולם אני נצמדתי לתוכן הרעיוני של האגדה ולא טענתי שזו המציאות כהווייתה.

דומה עליי הדבר שבעל הסוד והצופן הפך את המאורע כולו לקרקס. הוא מנצל את קרש הקפיצה שניתן לו בעזרת תיאוריית הסוד ומלמד את תורת הנתינה על סמך נתונים שגויים. ייתכן שהדבר נעשה מתוך נאיביות או חוסר ידע אולם לי נדמה הדבר כהולכת שולל וכניצול ציני של עניין הרוחניות לכדי תעשייה שלמה שאך תעשיר את חשבון הבנק שלו אפילו יותר. ולא חלילה שעיני צרה בו ובשלו.

אני חסיד גדול של תיאוריית הסוד וגם של רעיון הצופן (הרעיון ולא הדרך אליו הגיעו לצופן) אולם איני מוכן להיות חסיד שוטה ולטעמי, דבק בתיאורית הצופן הנוכחית לא רק ריח בערות ו/או תמימות כי אם גם ריח ניצול ציני המבוסס מטרות רווח כספי נקי. הכל מותר בשם הנתינה...

וכדי שלא אצא מקטרג על "ישראל" אלא מלמד זכותם הנה באתי להציע את הבנת חכמינו (על דברי הנביא מלאכי) שמצאו את עניין הנתינה(=צדקה, מעשר) כהשגה רוחנית המושכת שפע ואושר לחיינו. ועוד חידדו בדבריהם כשלימדו שזהו המקום היחיד שמותר לנסות בו את האל(=קוסמוס).

נכון שזה פחות סקסי ומפתה מהשם והרעיון של הצופן. הרי מי לא היה רוצה לדעת צופן? זה גימיק שיווקי נהדר ממש כמו "הסוד". החשאיות, המסתורין, כל מה שמושך, מפתה ומסקרן את הנפש האנושית.
בעלי הצופן הוסיפו פיקנטיות וצבע כשהטעימו את הצופן כחתום מזה 3.500 שנה, מימיו של משה ואילו עכשיו נחשף בידיהם מחדש...אין ספק שבעלי הסוד יודעים מה הם עושים למרות שאישית אני רואה בדבר עלבון לאינטלקט...:-)

והנה בא לו מלאכי ובפשטות נבואית מכריז על הנתינה כעל דבר הזורע אושר כפול לבעליו. ככה נמלטנו מבלי להסתבך בסיפור מקראי שנוי במחלוקת היסטורית והרווחנו מימרת נביא הזוכה לאמינות היסטורית גבוהה. המימרה שרירה וקיימת ואינה תלויה בדבר.