לפני 16 שנים. 28 ביולי 2008 בשעה 17:34
דומיית הלילה מעירה ינשופים,
מעירה עטלפים,
מאירה במחשכים.
מטילה אותי ממיטתי,
עת אני ער לא ער,
עת נדדה שנתי,
שם הוסתרו חלומותיי מפניי,
נכלאו בצינוק.
שם שקעתי חרש,
עת האזנתי קשב,
שעה מפתח סובב עצמו,
פותח שער אל הדרור.