לפני 16 שנים. 13 באוקטובר 2008 בשעה 10:43
מבעד לחומות ליבו, חלחלה בין סדקי טירתו.
פיית התענוגות, היפה בנשים, חליל הקסם המהפנט.
טפטפה ארס רעלה, בנשיקת ערפד הקימה לתחייה.
בישרה חיים, פריחה ולבלוב, ביד ענוגה חתמה המוות בשפתיו.
בקצה הזרת האירה עיניו, בטעם הדבש מרחה איבריו.
לקחה בשבי ונשבתה אף היא, צחוק הגורל המהדהד.
חישבה להימלט, להתיר צעדיה מהמכמורת,
שם נלכדה רגלה, הסתבכה בתיל, אבדה ברשת.
במערבולת המתרחשת, הרוחשת, הסובבת,
השואבת שניהם למעמקים, למצולות החוויה.
שם נחו, רגעו פניהם, שם נגעו, הלמו ליבותיהם,
שם ידעו איש אישה, בקרקע המצולות למדו אהבה.
