שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 15 שנים. 7 באוקטובר 2008 בשעה 18:12

מושח עכוזיה בשמן,
טובל שדיה בדבש,
על שפתיה הקצפת,
לשונה טעם הדובדבן.

אהבתיה בנשיכת ערפד,
ליטפתיה בשריטות חתול,
בתאוות בשרים נשבעתי לה,
נצח נעורים הבטחתי.

סביב זרועה נכרכתי,
כנחש התפתלתי,
טבעת יצרתי,
אחיזתי הידקתי,
צווארה לפתי,
רגע לפני שחנקתי,
או-אז הרפיתי.

Morticia - יפה לך הפיוט ידידי היקר...

גמר חתימה טובה :)
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - ;-)

טוב שלא איחלת לי צום קל...

חג שמח מורטי:-)
לפני 15 שנים
Morticia - ואם הייתי מאחלת, אז מה? ;)
אתה בוודאי כמוני, צם בין ארוחה לארוחה...

אבל חשבון נפש, התבוננות פנימית עמוקה, חיפוש אחר שקט ושלווה, מאמץ לסליחה...
אני עושה.

יש הזדמנות,
מה רע?

שיהיה חג מתוק מכל רשע מר שמח היקר
:)
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - אני לא צריך הזדמנות מיוחדת על מנת לעשות חשבון נפש. חשבון נפש אני עושה בכל רגע נתון. הרעיון של עשיית חשבון נפש ובקשת סליחה ביום מיוחד לכשעצמו נתפס אצלי כפאתטי וכאפוקריפי.

ועדיין חג שמח חביבתי }{
לפני 15 שנים
Morticia - אני מבינה ומקבלת את מה שאתה אומר.
כמו הסלידה שלי מימי שואה או זיכרון
כי זה כאן כל הזמן

וגם אני כזו שתמיד עם יד על הדופק ונפש תחת חשבון

אבל יש איזו קדושה של רוחות סתיו ראשונות
מלא חגים וחופשים מהעבודה
ופתאום כמעט יומיים אין מכוניות
ויש שקט מוחלט

אז זה נחמד לנצל את הזמן

יש שנים שמנצלים אותו לחגיגות שחיתות והוללות
ויש שלוקחים את פסק הזמן
ואני פשוט, מאז שאני קטנה, אוהבת את אווירת יום הכיפורים
אווירת חג של קדושה שחסרה לי בהרבה ימים אחרים.
{ואני לא יודעת לרכוב על אופניים...}

מקווה שאתה מבין אותי, ולו בקצת
וכמובן שעדיין... גם לך...
}{
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - יש שני סוגים של אפיקורסים: האוכל להכעיס והאוכל לתיאבון. אני מהזן השני. אין לי עניין בלעשות דברים בדווקא.

כמובן שאני מבין אותך ואף מכבד אותך. אני אמנם ציניקן לא קטן בהרבה מהמקרים, בטח כשמדובר בעדריות חברתית מסויימת, אבל כיבוד הזולת הוא ערך די נחשב אצלי.

שיהיו לך חישובי נפש פוריים מורטישיה!

:-)
לפני 15 שנים
PoiSon EvE - בסוף זה היה הרפיתי או נרפאתי ? :)

שבוע טוב.
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - שאלה מעניינת...

על רקע השוני התוכני הדמיון הצלילי בהחלט מובן...
אולי ההרפיה היא התרופה.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י