לפני 15 שנים. 31 במרץ 2009 בשעה 13:49
אני להבה, את מתחממת לאורי.
אני שלהבת אש, את הגחל במדורתי.
את ליבך שקפא במרוץ הזמן נטלתי,
הפשרתי, הפכתיו אגם מים חמימים.
המסתי, ואת נוטפת,
זורמת פלגים-פלגים לתוך גופי,
מתמזגת, מתאחדת בנהר ליבי,
ונולדת מחדש לכבודי:
כאישה,
כפייה,
כאהובה,
כשפחה,
את נוצרת לעומתי.
מתלהטת,
מבעבעת,
מעלה אדים-אדים,
מחממת את גופי.
