צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 15 שנים. 26 במאי 2009 בשעה 15:15

אין לי צורך במילים גדולות, בסיפורי גבורה, במעשיות, אין לי צורך. אין לי כוח ללכת רק על מנת לחזור, לשקם את מה שנופץ, רק כדי שיהיה לי מה להרוס בשנית. אין לי רצון להביט בחלון, לצייר את האופק, לבודד את אותה נקודה ממוקדת, חסרת הכתובת והפנים, נטולת השם והארשת. אין לי שעה להביט בשקיעה המחזורית, בטבע המקפיד לעטות ולהתערטל במעגליות אין קץ. אין לי יום להמיר בלילה, אין לי מילים לשזור במנגינה, אין לי חוט ולא קצה, ולא די לי ברמזים.
יש לי חלום סדרתי בעל תבנית גדורה. יד אדם לא נגעה בו, רגל אנוש לא פסעה במבואותיו, במשעוליו. רק אני שם בינות לערוץ, טובל במים הזכים של הנחל המפכה, כמו מטהר עצמי לדעת, ממרק עצמי לגעת, מכל אותה טומאה שדבקה בעקביי.

לילית סאבית​(נשלטת) - תמיד שאני קוראת את הפוסטים שלך הם מותירים אותי בשקט פנימי.....
זה ממכר.... ומסקרן..... זה מעיד על איכות לשונית ....
אהבתי כרגיל....
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - לילית, איזו תגובה מתוקה!

תודה:-)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י