הרהורים מהקומה השלישית

התעטפתי שקט, חלומות בשחור-לבן,
דברתי בלי הפסקה שתיקה של שנים.
צללתי במים, שקעתי כאבן,
נחתי על קרקעית, לא נאבקתי במערבולת.
נדמתי, כמו הזמנתי, או-אז הפכתי מפיתיון למלכודת.
צבעתי פניי צבעים עזים, שלל גוונים:
צבע שמח ליום חג,
וצבע קודר ליום אבל,
צבע אפור ליום של סתם,
וצבע חום לסתם כשחם.
בין דלת שנפתחת לדלת שנסגרת,
יש כמה רגעים של הפקת לקחים.
בין יום של קיץ ליום של חורף,
עובר איזה ענן בסביבה.
בין האהבה שלי לאהבה שלה,
תהום פעורה.