לפני 14 שנים. 15 בדצמבר 2009 בשעה 14:00
בין הסדקים, מחלחל ונספג מתחת לאדמה, מתוך השקט המובס יעלה ויחל מבעבע, תוסס, שוקק.
אט-אט מתגבר ומתמלא חיות, מתגאה ומתנפח, עד שמפכה, פורץ לאוויר העולם, מבושל, מעלה ניחוח, טרי ומגרה.
קורע צוהר, מראה פניו ארשת הוד, מגבעת לו רחבת שוליים, ותחתיה עיניו החודרות, מנפצות את חלונות הנשמה, רסיסים-רסיסים, שברים-שברים, פירורים-פירורים.
אז יסעיר הרוח, יחולל הסופה, יאחה מחדש דרך ריקוד ניצחון סוער, מדביק, סוחף, מרטיט לב.