הרהורים מהקומה השלישית

אל תעלילו  עלילה,

כזעקת העולל כצווחת העורב,

כשאגת הקרב אלי אויב,

בעיניי האלים תישמע.   

תבוא עדי שמימה קולו,

תהדהד שחקים תפילתו.

בטבורה של עיר דם נקי אל תשפכו,

בסמטאותיה של מטרופולין אל תסרחו.

הלוא שם השתרך כאחד העלובים, אהובי.

בלוי בגדים עוטה שקים, נושא דברי!

עפר ואפר זרק בשיערו, השחין בבשרו.

מוכה ועזוב, מאיגרא רמא עד לביוב.

ממולל אותיות מרובעות לכדי מילים,

עשו דרכם הצטרפו יחדיו במסגרת משפטים.

הצליף בלשונו תוכחה, הפליא ידו באות.

שם פעמיו אל השער שם הצטופפו ובאו,

לשמוע נבואתו, לשמע תוכחתו.

שם ירקו, ניבלו פיהם, קיללוהו ברעותם.

שם סקלוהו מילים כאבנים, לשונות כסכינים.

שם ביקשו קבורתו עת רדפוהו בקול וחימה,

עת השליכוהו אזוק בית האסורים.

אל תעלילו עלילה, אל תעוררו- צרחת האלילה:

תרדוף, תשיג, תכשיל רודף, תשלם נקם!

ויהי דבר יהוה אליו לאמר.