שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 11 שנים. 7 בינואר 2013 בשעה 7:54

באחרית הימים מופע של קסמים, קוסמים על סמים, הזיות ושקרים.

בועה טראנסצנדנטלית, ריקוד טראנס פסיכדלי, לא בא לי לקפוץ עכשיו.

העולם מתפוצץ ומתחיל מבראשית, שוב מחדש, שוב הכל, שיט, שיט, שיט!

פיצוץ חרישי, אנושי, יהפוך  כוכב לאבק, לחול וגרגר טחון דק דק.

בראש מתרוצץ האיש הקטן ממצמץ, מפצפץ, את ראש הנחש מרוצץ.

סימפוניה של שוטים, מגידי עתידות, מכשפות, חוזים בכוכבים.

תילי תילים  על בוץ בקפה, הקופה רושמת מאני מאני ואין פוצה פה.

סיפורימפו ובלה בלה הכל הולך, נגוז, מתאדה ונעלם,

תיכף נתפוצץ, באש היוקדת, הבוערת, הרושפת,  הקור מיותם.

והאיש הקטן צורח כמה שחם לו חם חם, ולמה לא בעצם שאת הכל יכסה פה הים.

כמו אז בבראשית כמו אז בתוהו ובוהו, רק רוח חרישית לוחשת בואו...בואו...

באחרית הימים אגלי  זיעה יריחו פחדים, אפוקליפסה עכשיו בשם האלהים.

והאיש הקטן סוף-סוף יחייך חיוך קטנטן,  נחת ומרגוע, שלווה על ענן.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י