לפני 8 שנים. 1 בפברואר 2016 בשעה 6:36
חש בעקביה חורצים תלמים תלמים בגבי,
כמו תרים אחר מקום להשתקע בו לנצח.
חש במבטיה ננעצים כלהבי סכינים בעורפי,
המסתמר בתחושת נינוחות חסרת הגיון טבעי.
חש ברשף מילותיה המקפיאות את דמי,
שכמו עצר זרימתו לפקודתה.
מנסה להתפתל תחתיה אך מבטה מצמית...
משתרך אחריה...נכרך סביב עקביה...
כתולעת.