בְֶאחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
(מתוך מסכת ראש השנה א, א)
מכל חגי ישראל (וכידוע נתברכנו בלא מעט כאלה) דומה ט"ו בשבט כחג השפוי ביותר, זה המניח ולו לרגע קט אחד שגם לנו יש אומה נורמטיבית חפצת חיים שלווים תחת עץ רענן. בניגוד חלוט ליתר חגי ישראל בראש השנה לאילן אף צורר לא מייחל להשמידנו, אין אנו מביסים אף לגיון זרים המאיים להשליט שררתו בקרבנו, ואפילו שומו שמיים לא ברחנו מאף אומה ששעבדה אותנו תחת עולה. לא צמים ולא מתענים, לא מקוננים ולא מתאוננים, לא בונים סוכות ארעיות, ולא בולסים לחם עוני, פשוט חגים- חג לטבע, חג לחקלאות, לעבודת הכפיים, לבריאות האדם, בניגוד גמור ומוחלט לכל אותם מונופוליסטיים יראי שמו שעור גופם כמעט שקוף מרוב ביטול עבודה. ובכלל ככלל, עיקר החגים החשובים ביהדות הם חגים שבמקורם היו חגים חקלאיים (סוכות, פסח ושבועות) עד שעם הזמן היטשטש הקו החלקאי והומר בקו דתי החוטא למקור העתיק של החג הקדום. נחמה פורתא אני אמצא בט"ו בשבט שלפחות לעת עתה לא נפגע ונתקלקל.
חג שמח!