לפני 7 שנים. 30 במאי 2017 בשעה 0:46
שוכב פרקדן על מצע של כוכבים
רגליי ישרות
מתוחות
מצביעות קדימה
זרועותיי פרושות לצדדים
כפות ידיי פתוחות
מקבלות
נשימותיי עמוקות עמוקות
שאיפה שאיפה מלוא החופן
עד קרקעית הבטן
נשיפה נשיפה
עד התרוקנות מוחלטת
בדומיה
ללא הגה
עד שהאור העוטף מכה
מסנוור
מערפל חושיי
מאפשר לי להיכנס פנימה
אל פתח משאלות נפשי
כל שאחפוץ בו
שאייחל לו
ייטמע בי וייספג
ייהפך הוווייתי
חלק מעולמי
הצר כנמלה מחד
והרחב כאוקיינוס מאידך
כל שאבקש
לו יהי!