שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 5 שנים. 29 בספטמבר 2019 בשעה 6:56

 

היא התיישבה על פניי ללא הודעה מוקדמת, מתמקמת על לשוני הנתחבת לפאר נשיותה. קצב תנועות גופה הסתדר במחזוריות  עם צלילי גניחותיה. עולה יורדת, נוהמת ופוקדת, לקק! לקק! בלע את מיצי תאוותי!

 

לאחר שנרגעה קלות, הסדירה נשימתה וחייכה את חיוכה הממזרי, ירדה על ברכיה, חפנה את אשכיי והחלה יונקת את זכרותי הבוערת. מוצצת ומסתכלת, מתגרה ממבטי המעורפל, מגניחותיי העולות, מקריאות שמה הנזרק לחלל החדר...

 

ליטפתי אותה על ראשה והיא החלה ללטף עצמה בהתניה הידועה לשנינו. מוצצת ובמקביל מלטפת את דגדגנה הבוער, שואבת ותוחבת אצבעות לפנימיותה. מוצצת, מלטפת, שואבת ותוחבת-  ומבטה מבקש ספירה...

 

עשר, תשע, שמונה, ספרתי לאט לאט, מטעים כל הברה. שבע, שש, המשכתי כשבין לבין אני מזכיר לה איך זיינתי אותה בתחת בלילה הקודם. חמש, ארבע, אני משמיע באוזניה איך אוננה על רגלי כמו כלבה מיוחמת, שלוש, שתיים, אחת...עכשיו!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י