שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 5 שנים. 23 באוקטובר 2019 בשעה 6:17

 

בעודי מטייל להנאתי ברחובה של עיר הבחנתי כי מסטיק סורר נדבק לנעלי הימנית. תחילה ניסיתי להיפטר מהטרמפיסט הלא קרוא בסיועו של מקל מוארך וקהה ראש, אולם המסטיק העיקש סירב בתוקף להרפות מהנעל. שפשפתי את סולית הנעל על שפת המדרכה אך העניין רק החמיר את המצב. טבלתי את סולית הנעל בערוגת חול סמוכה והחלתי לשפשף במלא המרץ. כלום...נאדה...המסטיק העיקש מסרב להרפות מאחיזתו. בצר לי, טבלתי את הסוליה בשלולית מים (שלום ליורה?!)  שנקוותה בקרבת מקום, ואז שוב בחול, ושוב בשפשוף נמרץ הפעם על אספלט הכביש...והמסטיק? עודנו שם: חי, נמתח ונדבק!

נשבע שיכולתי לראות אותו מחייך לעצמו בסיפוק, בז למאמצי הסרק שלי להיפטר ממנו.

חלצתי את הנעל, הבטתי במסטיק מקרוב קרוב, ואז הבחנתי שהמסטיק הזה היה בעצם...ביבי!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י